הדס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי עם ארבעת המינים שבהם 36 הדסים משולשים
הרבי בחלוקת ארבעת המינים. הדסים לחברי המזכירות

הדס הינו ה"ענף עץ עבות", אחד מארבעת המינים שמצווה ליטלם בחג הסוכות.

רקע הלכתי[עריכה]

כתוב בתורה:[1] "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".

ובגמרא[2]: "תנו רבנן: "ענף עץ עבות", שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא? הוי אומר זה הדס .. תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס".

הגמרא מביאה את דעתו של רבי אליעזר בן יעקב שענף עץ עבות פירושו "עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס".

בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת: "תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא, רב כהנא אמר אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא "הדס שוטה" קרי ליה.

עניין האחדות שבהדס[עריכה]

מבואר שארבעת המינים מורים על עניין האחדות הן בכללות והן בפרטיות כל מין ומין בפני עצמו.

בכללות, אגידת ארבעת המינים מורים על ארבעה סוגים בבני ישראל, האתרוג שיש בו טעם וריח מורה על יהודים לומדי תורה ומקיימים מצוות. הלולב שיש בו טעם ואין בו ריח מורה על לומדי תורה. ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם מורה על מקיימי מצוות והערבה שאין בה טעם וריח מורה על הסוג הנחות ביותר. אגידת יחד מורה על אחדות בני ישראל.

בהדס בפני עצמו מודגש עניין האחדות בכך שעליו גדלים באופן של "עבות" ששלושה עלים גדלים מ"קן" אחד.

מניין ההדסים[עריכה]

במסכת סוכה[3] נחלקו התנאים במניין ההדסים: "רבי ישמעאל אומר שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד .. רבי עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת", הלכה נפסקה כרבי ישמעאל[4], וטעמו נדרש בגמרא, שבהדס נאמר "ענף עץ עבות", שלוש תיבות, ומכאן לומדים שצריך ליטול שלושה הדסים.

נוהגים להוסיף על מניין ההדסים[5]. מובא כי מוסיפים רק במספרים ארבע, שנים עשר, שלושה עשר, ועשרים ושישה. הרבי הסבר זאת כי בארבע יש קיום של הוספה על עצם המצווה, שתים עשרה כנגד י"ב גבולי אלכסון, שלוש עשרה כנגד י"ג מדות הרחמים, עשרים ושש כנגד הגימטריה של שם הוי"ה[6]. עם זאת, הרבי עורר להוסיף על כל פנים שלושה הדסים על השלושה שמצד עיקר המצווה[7], גם כאשר מדובר בסט ארבעת המינים שמשתמשים בו למבצע לולב[8].

רבותינו נשיאנו הוסיפו על מניין ההדסים כדלהלן:

אדמו"ר הרש"ב פעמים שהיה בלולבו י"ב הדסים כנגד י"ב גבולי אלכסון פעמים י"ג כנגד י"ג מידות הרחמים פעמים כ"ו כנגד הערך המספרי של שם הוי' ופעמים ד' הדסים להוספה על עיקר הדין[9].

אדמו"ר הריי"צ לקח קודם קבלת הנשיאות י"ב הדסים, ולאחר קבלת הנשיאות לקח י"ג הדסים ללולבו. וכן נהג באותם שנים הרבי מלך המשיח[10].

הרבי נוהג לקחת ללולבו שלושים וששה הדסים[11]. כן הורה לרב דוד רסקין שהיה אוגד את הלולבים של הרבי מידי שנה. בשנת תשנ"ב הורה לו להניח "פעמים ח"י - שלושים וששה" הדסים בכל לולב[12][13].

ראו גם[עריכה]


הערות שוליים

  1. ויקרא כג מ
  2. מסכת סוכה לב, ב
  3. פרק ג' משנה ד'
  4. רמב"ם הלכות לולב פ"ז, הלכה ז ד"נוי מצווה הוא"
  5. ספר המנהגים. וראה בארוכה בעניין זה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רעא
  6. המלך במסיבו חלק א' עמוד רנ
  7. ערב חג הסוכות תשכ"ח לתושבי כפר חב"ד, ובשיחת ש"פ האזינו תנש"א
  8. תורת מנחם תשנ"ב כרך א' עמוד 76
  9. ספר השיחות תש"ד עמ' 13-14, המלך במסיבו ח"א עמ' רנ
  10. ימי מלך ח"ג עמ' 1184, וכן בימי בראשית עמ' 263. וראה באוצר מנהגי חב"ד ובמקומות שנסמנו שם
  11. ימי בראשית עמ' 263, יומן שנת הקהל תשמ"א
  12. מוסף לכפר חב"ד גיליון 493 עמ' 8
  13. לפי עדות הרב טוביה זילברשטרום במשך ימי חול המועד, כאשר ההדסים היו מתייבשים היו מוסיפים עוד הדסים טריים ללולבו של הרבי אך לא מוציאים את היבשים. מנהגי מלך - חג הסוכות באתר מדיה הלכה.