שבת החודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבת החודש הינה השבת הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע קטע מפרשת בא, מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים.

בספרות ההלכתית[עריכה]

קריאת פרשת פרה כחלק מארבע פרשיות הנקראות בחודש אדר, מקורה בתקנת חז"ל[1].

לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'מפטיר', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו).

הקריאה היא בפרשת בא, בציווי הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים[2].

דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת פרשת זכור ופרשת פרה[3].

ברוב השנים בשבת זו מוציאים מארון הקודש 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף לשמחת תורה שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה[4][5]. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה[6].

במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון[7] (עם הכתר לראשו), אומרים קדיש יתום, ולאחר מכן עורכים הגבהה[8]. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון[דרוש מקור].

בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"[9][10], שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: קרבן התמיד, קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.

בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה שבת מברכים או שבת שחלה בראש חודש עצמו.

בחסידות חב"ד[עריכה]

התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי[11].

בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח בחודש ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע[12]. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה למשה ואהרון המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו[13].

ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים[14].

כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה[עריכה]

הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.

בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה[15].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משנה, מסכת מגילה ג, ד.
  2. ספר שמות יב, א – כ.
  3. בשולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם".
  4. בשני קוראים את פרשת קרבנות ראש חודש ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.
  5. האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, שבת שקלים, וראש חודש).
  6. שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".
  7. באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.
  8. הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה. שערי אפרים שער י', יב.
  9. יחזקאל מה, יח - מו, טו.
  10. כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".
  11. כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא שיחת פרשת החודש תשי"ד.
  12. ראו באתר צעירי חב"ד, החודש והשנה ביהדות.
  13. אתר בית חב"ד פתח תקווה: לחולל חידוש בבריאה.
  14. התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591.
  15. דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א.