תענית בכורות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים [דרוש מקור] להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ [1] אף שהיה ספק בכור[2]. אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות.

הערות שוליים

  1. שיחת י"ט כסלו תשט"ז
  2. שמועות וסיפורים ח"א