סדר קרבן פסח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סדר קרבן פסח הוא קטע בסידור התפילה הנאמר בערב פסח לאחר תפילת מנחה, בו מתואר סדר הקרבת הקרבן בזמן שבית המקדש היה קיים.

הטעם לאמירת קטע זה, הוא כדי לקיים באמירה את פרטי הקרבן בשנים בהן לא מתאפשר להקריב את הקרבן בפועל, ובשל כך הוא נאמר דווקא לאחר תפילת מנחה קודם השקיעה, בזמן הכשר להקרבה.

המקור והנוסחים השונים[עריכה]

המקור הראשון בו הודפס סדר קרבן פסח הוא בספר 'סדר היום' לרבי מנשה בן מכיר[1], שכתב על אמירתו: "וידאג דאגה על חורבן הבית, ויתחנן לפני בורא עולם יתברך ויתעלה שיבנה אותו במהרה בימינו".

המנהג התפשט במהרה בסידורי המקובלים, וכאשר בא היעב"ץ להדפיס את סידורו, הקשה קושיות רבות על הנוסח שתיקן רבי מנשה בן מכיר, ובשל כך חיבר נוסח ארוך ומפורט יותר. השלישי שתיקן נוסח של סדר קרבן פסח הוא גר"א, שכלל בנוסח שלו רק את לשון הפסוקים המדברים על הקרבן אותם ליקט מכל התנ"ך.

אדמו"ר הזקן לא הביא בשולחן ערוך את המנהג האמור, אך כן הביא אותו בסידור באותו הנוסח שהוא מובא ב"סדר היום"[2], מלבד שינויים קלים.

מנהג חסידי חב"ד[עריכה]

אדמו"ר הזקן כתב בסידור: "ונשלמה פרים שפתינו, ותפלת מנחה היא במקום תמיד של בין הערבים ובזמן שבית המקדש היה קיים היה הפסח נשחט אחר תמיד של בין הערבים כן ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת המנחה[3] . . וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו שתעלה קריאתו במקום הקרבתו וידאג על חורבן הבית ויתחנן לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן".

מלשונו של אדמו"ר הזקן מובן, שאין מספיק לקרוא את נוסח סדר קרבן פסח, כי אם יש לעסוק בו, וכן להוסיף ולהתחנן לבנין בית המקדש.

רבותינו נשיאינו התפללו מנחה בשעה מוקדמת בערב פסח על מנת שיוכלו להקדיש זמן לאמירת סדר קרבן פסח במתינות.

על אדמו"ר הרש"ב מסופר שהיה אומר את קרבן פסח כשהוא לבוש בשטריימל ובגדי יום טוב וחגור באבנט כשהוא עומד ופניו לדרום, והיה אומר אותו בפנים צהובות ומדייק ומדקדק בכל תיבותיו. לימוד קרבן פסח שלו ארך בין שעה לשעה וחצי, ולאחר שסיים היה מדבר בענייני קבלה וחסידות מענין קרבן-הפסח, וכפי שהוא בעבודת ה'[4].

על אדמו"ר הריי"צ מסופר שהיה יושב בערב פסח אחר תפילת מנחה ולומד משניות ושותה כוס תה[5].


לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב איסר שפרינגער, ונשלמה פרים שפתינו - ביאור סדר קרבן פסח מתוך סידור אדמו"ר הזקן, בתוך גליון התמים ערב פסח ה'תשע"ח

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. ספר זה הוא גם המקור לאמירת מודה אני בהשכמת הבוקר.
  2. נוסח זה מבוסס על המשנה בפרקים חמישי ושישי במסכת פסחים, ועל הרמב"ם בפרק ראשון מהלכות פסח.
  3. עם זאת היו שכתבו לאמרו אחר חצות (מנהג ישראל תורה עמוד שכד, נטעי גבריאל חלק ב' עמוד רד), או לאחר אמירת סדר פרשת התמיד בקרבנות שלפני תפילת מנחה, קודם אשרי (מוהרצ"א מדינוב בספר דרך פקודיך מצות עשה ה', חלק הדיבור אות ב. בסידור בית יעקב בשם "יש אומרים").
  4. לקוטי דיבורים, עמוד קלד, ועמודים 1368-1367.
  5. ימי בראשית עמוד 130.