תפילת טל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפילת הטל היא תפילה הנאמרת בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביומו הראשון של חג הפסח, כפתיחה להזכרת הטל בתפילת עמידה בימי הקיץ, במקום הזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם" הנאמרת בימי החורף.

התפילה[עריכה]

הלכותיה[עריכה]

לאחר אמירת תפילת טל במוסף ועד שמיני עצרת, מזכירים בברכות הראשונות של תפילת עמידה 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

מי שטעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, חוזר לראש התפילה.

יחיד שלא התפלל עם הציבור ומתפלל תפילת שחרית לאחר שהציבור התפלל תפלת טל – לא מזכיר בתפילתו 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ואומר גם הוא 'מוריד הטל'.

חשיבותה ומשמעותה[עריכה]

בפרקי דרבי אליעזר[1] נאמר כי בחג הפסח "אוצרות טללים נפתחים", במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה לטל, והשפעה גדולה לקיומם של הצמחים. למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים. בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ.

אף שבחודשי הקיץ רק מזכירים את הטל ולא מבקשים אותו, ורק בחודשי החורף מבקשים על הטל, תפילת הטל נקבעה בחג הפסח דווקא, להיותו ראש המועדים, וממנו נמשכים ההשפעות על כל השנה כולה[2].

בחסידות מוסבר כי הטעם לאמירת תפילת הטל בחג הפסח דווקא, היא מכיון שמהותו של חג הפסח הוא השפעה מלמעלה שאינה תלויה במעשה האדם, כפי שהיה ביציאת מצרים שבני ישראל מצד עצמם לא היו ראויים להיגאל ואף היו שקועים בעבודה זרה כמו המצרים, אלא שהקב"ה גאל אותם בחסדו, וכך גם הטל – מהותו היא שהוא מגיע מלמעלה בלי עבודת האדם, ואינו תלוי בתפילות ובמעשה התחתונים[3].

מעלת תפילה זו גדולה עד כדי כך, שחז"ל ביקשו לקבוע את תפילת טל ביומו הראשון של חג הפסח, ואת תפילת הגשם לאחר סיום חג הסוכות, כדי "שיצאו כל המועדים בטל"[4].

על ידי תפילה זו, נפתחים שערי טל, שהוא התיקון לל"ט הקללות שנתקלל זרעו של קין, והוא הנותן כח באדמה להצמיח פירות ותבואה[5].

הרבי התבטא ואמר: "טל היא אכן תפילה טובה, אך אינה מגיעה למעלת היין באחרון של פסח"[6].

תפילת טל קשורה עם הגאולה העתידה[7], עליה נאמר "אהיה כטל לישראל"[8], עת תחיית המתים המגיעה מבחינת "טל אורות טלך"[9] ועם חודש ניסן עליו נאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

מנהגי חב"ד[עריכה]

למנהג חב"ד פורשים פרוכת לבנה על ארון הקודש ביום של תפילת טל[10], אין לובשים קיטל בשעת תפילת טל[11], ופותחים את הארון מלפני חזרת הש"ץ, ועד סיום תפילת טל[12].

"תפלת טל נאמרת בניגון מיוחד, ובמילא צריך השליח ציבור להתכונן בעוד מועד, לפני חג הפסח"[13].

סדר התפילה[עריכה]

למנהג חב"ד, נוסח תפילת טל מתחיל לאחר אמירת "מלך עוזר ומושיע ומגן" בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, באמירת הפיוט "בדעתו אביעה חידות" שלאחריו מסיימים את ברכת "מגן אברהם", וממשיכים את הפיוט "תהומות, הדום לרסיסו כסופים".

לאחר אמירת "אלוקינו ואלוקי אבותינו" אומרים את הפיוט "טל תן לרצות ארצך", ובסיומו החזן מברך והקהל עונה אחריו: "משיח הרוח ומוריד הטל לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון".

לאחר מכן ממשיכים את תפילת מוסף מ"מכלכל חיים" ואילך כרגיל.

נוסח תפילת טל[עריכה]

בְּדַעְתּו. אַבִּיעָה חִידות.
בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדות.
טַל גֵיא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדות.
דָצִים בְּצִלּו לְהֵחָדות.
אות יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתולָדות:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהושִׁיעַ:
תְּהומות. הֲדום לִרְסִיסו כְּסוּפִים.
וְכָל נְאות דֶשֶׁא לו נִכְסָפִים.
טַל זִכְרו גְבוּרות מוסִפִים.
חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים.
טַל לְהַחֲיות בּו נְקוּקֵי סְעִיפִים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ. בְּטַל:
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת[14]. בְּטַל:
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה. בְּטַל:
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים / טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים / חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים / זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים. בְּטַל:
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ. בְּטַל:
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן / אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן / אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן. בְּטַל:


[חזן] שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. אמן:
לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת. אמן:
לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן. אמן:
מכלכל חיים וכו':

ניגוני חב"ד לתפלת טל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טל יעסיס, טל בו תברך מזון

בין חסידי חב"ד מקובלים שתי ניגונים לתפלת טל, האחד חובר על ידי הבעל מנגן ר' אברהם חריטונוב, שהובא לליובאוויטש על ידי החסיד ר' שמואל בזפלוב בשנת תרנ"ט, והוא מצא חן בעיני אדמו"ר הרש"ב שציוה לנגן אותו פעמים רבות ואף הבטיח לתלמידי ישיבת תומכי תמימים בהמשך לניגון זה: "אתם תעשו "במשמנינו" בתורה ומצוות ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון"". וסיים: "בשעה שאתם מנגנים את הניגון תחשבו שתהיו חיילים בצבא השם".

הניגון השני, מהווה כעין המשך לניגון זה, והוא הניגון טל בו תברך מזון.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לב.
  2. שיחת אחרון של פסח תשט"ו.
  3. שיחת אחרון של פסח תשט"ו. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז. לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 545. מאמר דיבור המתחיל 'החודש הזה לכם' ת"ש. ועוד.
  4. ירושלמי ותוספות יום טוב. הובא והתבאר באור התורה ויקרא חלק א' עמוד שלא.
  5. אור התורה שמות חלק ד' עמוד א'קעג.
  6. שיחת אחרון של פסח תשל"ב.
  7. שיחת אחרון של פסח תשכ"א. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז.
  8. הושע יד, ו.
  9. ישעיה כו, יט. כתובות קיא, ב.
  10. לוח כולל חב"ד.
  11. המלך במסיבו חלק א' עמוד קטו.
  12. הגהות לסידור רבינו הזקן עמוד נט.
  13. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 30.
  14. בחרוז זה האותיות סמ"ך ושי"ן מתחלפות.