ליל הסדר ציבורי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטיילים בליל הסדר ציבורי בבית חב"ד קוזומל, מקסיקו (צולם לפני כניסת החג)

סדר ציבורי הינו ליל הסדר אותו מארגנים חסידי חב"ד לציבור הרחב - אנשים, נשים וטף, ללא תמורה ותנאי. הסדרים הראשונים החלו בשנת תשמ"ו ומתקיימים בכל שנה בכל בבתי חב"ד בכל רחבי העולם.

התייחסות הרבי[עריכה]

בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי בכ"ז אדר שני בשנת תשמ"ו, אמר הרבי מלך המשיח כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר לחג הפסח: ".. יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני יהדות, תורה ומצוות, ישתתפו גם הם בסדר.

והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'".

הרב שפירא הגיב ואמר: "עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש - גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח".

הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר: "הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש - הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'".

הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם: "לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב - מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה!

העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' -'כל דכפין כו' כל דצריך כו', או אפילו מתוך 'סקרנות'."

הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: "כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה".

ההוראה שההשתפות בליל הסדר צריכה להינתן למעוניינים ללא שיידרשו לשלם תמורה כספית, הייתה הוראה כללית ושלוחים רבים קיבלו מענות מהרבי ברוח זו. ביניהם הרב צבי הירש רביסקי, שליח הרבי לקהילה הרוסית בטורונטו, שקיבל הוראה בשנת תשמ"ט כאשר ערך סדר עבור 5000 יהודים, שלא לקחת כסף כלל מבאי הסדר, ואפילו לא תרומה של דולר[1].

הסדרים הראשונים[עריכה]

בשנת תשמ"ו נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון השלוחים, החלה בשנת תשמ"ט, בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק.

הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר ממלבורן, שהתקרב לחב"ד. ימים מספר לאחר פורים, בעת יחידות לידידי ליובאוויטש, ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו.

מבצע תש"נ[עריכה]

סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת תש"נ, כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי עזרת אחים בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד.

באותה שנה נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית.

סדרי פסח כיום[עריכה]

שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 41,521 עולים חדשים, לפי דוחו"ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב"דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב"ד רשמיים.

כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם.

הסדר הציבורי הגדול ביותר, מתקיים מדי שנה בבית חב"ד תאילנד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים