כוס של אליהו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא[1].

עניינה של הכוס בדורותינו[עריכה]

הרבי האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי הרמב"ם, שהיתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר לגאולה ואור האמונה בביאת המשיח מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של אליהו הנביא והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר[2].

מנהגים[עריכה]

הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל" [3]

אדמו"ר הריי"צ היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה[4].

זמן מזיגת הכוס[עריכה]

מזיגת כוסו של אליהו - אחר ברכת המזון, חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון[5] אך אדמו"ר הריי"צ עצמו חלוקה היתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,[6]ולפעמים אחריה[7] וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי לוי יצחק שניאורסון.[8].

לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב בספר השיחות תשמ"ט[9]: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.

פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר[10]

ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה [11]

הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,[12] וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם.

והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


הערות שוליים

  1. שו"ע אדמו"ר תפ, ה
  2. לקוטי שיחות, כז, עמ' 55-48.
  3. המלך במסיבו, א, עמ' קלו-קלז. אגרות-קודש, כא, עמ' רד.
  4. ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר
  5. ספר המנהגים, מהגש"פ מאד"ש. והוא מספר השיחות תש"ג, עמ' 58.
  6. בשנים: תש"ג, תש"ד, תש"ה.
  7. בשנת תש"י.
  8. המלך במסיבו, א, עמ' קלו-קלז.
  9. א, עמ' 391.
  10. המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג
  11. שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ומסופקני האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).
  12. כן ידוע, וכן מעיד גם הרב יוסף יצחק אופן.

קישורים חיצוניים[עריכה]