סעודת משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סעודת משיח2.jpg

סעודת משיחיידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות)[1].

מקור הסעודה[עריכה]

המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב[2].

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב כמנהג של הגאון מוילנא[3].

שם הסעודה[עריכה]

הבעל שם טוב קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח[4], וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.

מנהגי הסעודה[עריכה]

מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח

למנהג חב"ד אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. על פי תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

הרבי הורה[6] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריצ'י כלופצ'י), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא הניגון הופ קוזק.

בחסידויות שונות[עריכה]

כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים [טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

בחסידות ברסלב כינו סעודה זו בשם סעודת הבעל שם טוב זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[7]. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[8].

משמעות הסעודה[עריכה]

כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם[9])

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו יאכלו (שור ולויתן) וישתו (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין).[10]

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות[11].

ארבע הכוסות[עריכה]

ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[12]: והוצאתי אתכם וכו', והצלתי וכו', וגאלתי וכו', ולקחתי וכו'.[13].

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש רוחות, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא[14].

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
  • נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. למרות שבכל יום טוב שלא חל בשבת די לפי ההלכה בשתי סעודות ואין חיוב לאכול סעודה שלישית. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה
  2. אדמו"ר הריי"צ מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז
    גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
  3. "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks, וכן בספר יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks.
  4. גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
  5. יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ספר כו אוצר מנהגי חב"ד.
  6. מאמר ד"ה והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
  7. נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
  8. גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
  9. ראה תניא פרק ה'
  10. אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'
  11. אחש"פ תשמ"ג אות י"א
  12. שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
  13. והחרים תשמ"ט
  14. ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט