חוץ לארץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוץ לארץ הוא כינו לארצות ומקומות שמחוץ לארץ ישראל. חוץ לארץ, הוא מקום המלא קליפות וסטרא אחרא, ולכן קשה לעבוד את השי"ת שם יותר מארץ ישראל, שם האויר בטבע מביא ליהדות, שהרי כך שמה ארץ - ישראל. אך מבואר בספר התניא כי ישנה מעלה מיוחדת בעבודת השם בחוץ לארץ שאינה קיימת בעבודת השם בארץ ישראל, מכיון שהנחת רוח שיש להשם באור הבא מהחושך (נהורא מגו חשכא) גדולה יותר מאור הבא מהאור, ולכן המגלה את מלכות השם בארץ העמים מקום הקליפות גורם נחת רוח גדולה להשם יתברך מאשר עבודת השם בארץ ישראל.

יותר מכך: עיקר העבודה בזמן הגלות היא בחוץ לארץ, ששם נמצאים רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל, ושם הוא עיקר גילוי התורה על ידי גדולי ישראל, ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא, לעשות מחוץ לארץ ארץ ישראל, ועד להקדושה הכי נעלית שבארץ ישראל עצמה – בית המקדש[1].

רבות נאמר בגמרא אודות החסרונות שבישיבת חוץ לארץ, הכרוכה בטמטום המוחין ונסיונות קשים. על כך אמר אדמו"ר המהר"ש:

י.png אוירה של ארץ ישראל לא כל כך מחכים, כפי שאוירה של חוץ לארץ מטפש י.png
אדמו"ר המהר"ש, 'באר החסידות' משנת חב"ד ח"א עמוד 276

עשה כאן ארץ ישראל[עריכה]

בשנת תרי"ז רצה ר' הלל מפאריטש לעלות לארץ ישראל, וכשביקש ברכה מאדמו"ר ה'צמח צדק', הוא השיב לו: "עשה כאן ארץ ישראל", כלומר, שעליו לקדש את מקומו שבחוץ לארץ, ולהעלות אותו לדרגת הקדושה של ארץ ישראל.

הערות שוליים

  1. שיחת ח"י אלול תשי"ג