רוח הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל.

הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד.

מפרשים ומחברים[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש (המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה).

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז).

ענין רוח הקודש[עריכה]

ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[1] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[2].

הערות שוליים

  1. סוף פרק ג' דשקלים
  2. היום יום ו' שבט.