רוח הקודש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל.
הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד.
מפרשים ומחברים[עריכה]
אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש (המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה).
וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז).
ענין רוח הקודש[עריכה]
ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[1] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[2].