עמק המלך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר

עמק המלך הוא ספר קבלה שנכתב על ידי רבי נפתלי הירץ בכרך, תלמידו של מהר"י סרוג, מתלמידי האר"י הקדוש. הספר נדפס בשנת ת"ח.

הספר[עריכה]

הספר מקיף את כל סדר ההשתלשלות על פי קבלת האריז"ל. שיטת הספר בקבלה היא שיטת מהר"י סרוג, שלעיתים שונה משיטת רבי חיים ויטאל.

יחודו של הספר הוא בהיותו מציין לכל יסוד את מקורו בחז"ל[1].

כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה.

סמכות הספר[עריכה]

כיון שהספר נכתב בשיטת מהר"י סרוג, השונה משיטת רבי חיים ויטאל המוסמכת יותר, עם הדפסתו יצאו כנגדו מהמקובלים הספרדיים שהלכו בשיטת הרח"ו, בראשם רבי חיים הכהן מארם צובא ורבי משה חאגיז[2].

הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו נשיאי חב"ד לא פסלו את הספר לחלוטין, והביאו ממנו לפעמים, מכיון שהייתה להם קבלה איש מפי איש מפי אחיה השילוני וידעו באילו ענינים אפשר לסמוך על הספר[3].

אצל המגיד ממעזריטש היה צריך רשיון מיוחד לייסד ענינים בחסידות על ספר עמק המלך[4].

במקום אחד התבטא הרבי שהספר מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות אדמו"ר הצמח צדק, והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט[5]. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל ואף על פי כן סומך על זה[6]; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים[7].

ישנם כמה יסודות מתורת החסידות המושתתים על ספר זה; ביניהם שיטת החסידות בענין הצמצום שלא כפשוטו, ענין "שעשועי המלך בעצמותו"[8], ההתדבקות באותיות התורה שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים לאדם קדמון, שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו.

הרבי התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו המשך תער"ב, וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"[9].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. המלך במסיבו חלק ב' ע' רי
  2. ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".
  3. אגרות קודש חלק י"א ע' קסז.
  4. ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח. ובש"פ האזינו תשמ"ב הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.
  5. ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.
  6. ראה לקוטי תורה שיר השירים כז, א - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. ובשיחת בדר"ח מרחשון תש"מ, שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.
  7. ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.
  8. על ענין זה התבטא הרבי ש"זהו אחד מהמקומות הספורים שמובא ענין שלא כתוב בפרי עץ חיים, רק בעמק המלך" (ש"פ בשלח תשל"ג).
  9. ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.