ראובן מרגליות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראובן מרגליות
ראובן מרגליות.jpg
תאריך לידה ז' בכסלו תר"ן
מקום לידה למברג (לבוב), גליציה
תאריך פטירה ז' באלול תשל"א
מקום פטירה תל אביב
מקום פעילות לבוב - תל אביב
תפקידים נוספים ספרן ומחבר ספרים
חיבוריו מרגליות הים, תולדות אדם, נפש חיה ועוד.
השתייכות המזרחי

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן - ז' באלול תשל"א) היה תלמיד חכם, חוקר וספרן, מחבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב"ם והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' כסלו תר"נ לאביו ר' משה ולאמו מרת מרים. אביו שכר עבורו את טובי המלמדים וכן לימדו בעצמו, בהיותו בגיל 14 נפטר אביו והוא החל לעזור בפרנסת הבית, אך הקדיש את לילותיו ללימוד תורה. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, אך לא קיבל על עצמו משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים (היו שתמהו האם אכן מכר ספרים, כיון שתמיד היה עסוק בשיחה עם תלמידי חכמים שונים שבאו לדבר עמו בלימוד).

היה מהרבנים שתמכו בתנועת המזרחי, ובמסגרתה אף שימש בתפקידים שונים.

בטבת תרצ"ה לאחר פטירת אשתו עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מני אז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב, בהיותו מנהל הספריה שינה את הסדר שהיה נהוג עד אז בספריות אחרות בארץ, כיון שתיחם את הקבלה והחסידות בין ספרי הגמרא וכו', ואת הספרים הקשורים לשבתאות וכיו"ב בין הספרים על הדתות האחרות.

בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.

נפטר ללא שהשאיר אחריו ילדים.

כתיבתו[עריכה]

הרב מרגליות היה בעל זיכרון צילומי ובקי עצום בספרות התורנית ואף זכה לכינוי "סיני". כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים.

עסק רבות בנושאי מחקר תולדות המשנה והתלמוד, והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.

ספריו נסובים אף על ענייני הקבלה, כשהוא כותב ספרים על ספר הזוהר, כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דבריו של הרמב"ם למובא בזוהר, וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של תורה שבעל פה, כגון התלמוד בבלי ומדרשים.

בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים לארץ ישראל, כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים במשפט עברי ובממשלה המתחדשת.

תוכן נוסף של ספריו התמקד אף בתולדות חיים של גדולי ישראל כמו הרמב"ן, רבי יחיאל מפאריס, רבי אברהם בן הרמב"ם, רבי חיים בן עטר, המהרש"א ועוד.

ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא עצמו מתאר בהקדמתו לספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על השו"ע): כי ספרו נכתב תוך כדי מלחמת העולם הראשונה בעת שהותו בלבוב.

בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה ההדירו שמונה מספריו.

הייחודיות שבחידושיו[עריכה]

הייחודיות המאפיינת את כתביו והגורמת לרבים לחבב את סגנון חידושיו, קשורה גם היא בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים. לאחר שעומד בעל השמועה כנגדו, הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או את לשלול חוסר הבנה בדברי האמורא.

נוהגו שלא להותיר אף לא פרט, שאינו מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא, וברוב גאונו הורס את הקמים לנגד המסורה, ומוכיח אגב אורחא את בורותם בתלמודים ובספרות חז"ל.

שיטת חידושיו, מייחדת אותו ומקנה לו קהל של מעריצים המצטטים את דבריו ומתענגים על שמועותיו.

סגנון כתיבתו מתאפיין בכתיבה מתומצתת, ששואפת להכיל נושאים רבים.

הקשר עם הרבי[עריכה]

כמו רבים מהמוציאים לאור, נהג גם הוא לשלוח את ספריו לספריית הרבי.

כמה פעמים הרבי ענה לו במכתב תודה, ובחלקם אף כתב לו הערות על ספריו[1].

במכתביו הרבי מדגיש לו כמה פעמים את החשיבות של עשית אזנים לתורה (מפתחות), וכן על כך שסגנון חידושיו הופך ומגלה הוא כי תורתנו אחת היא. כן כותב לו הרבי כי "חכמה יש כאן ומלאכה יש כאן".

על ספרו "ניצוצי זהר" תמה הרבי כי לא ציין אל ספרות חב"ד שבה מוסברים ענינים רבים בקבלה.

לאחר שבתשרי תשכ"א שלח שנים מספריו לרבי עם ר' משה ירוסלבסקי, כבת לו הרבי מכתב תודה, ובו הוסיף: "ואתאפק לא אוכל מלהביע תמיהתי, לאחרי בקשת סליחתו בזה, והוא שכנראה מכמה מספריו מאז ומקדם מעדת החסידים הוא (איך אפשר להיות אחרת) ולפי"ז תקותי חזקה היתה שיקדיש זמנו וידיעותיו לתורת החסידות וגדוליה ונושאיה ועניניהם, וביחוד בשנה דאזלינן מינה שנת המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעל שם טוב, וחפשתי ודרשתי ולעת עתה לא מצאתי מהנ"ל, והרי בכלל כנראה סופר מהיר הוא".

בנוגע להשערתו כי רבי אדם בעל שם הוא בעל מרכבת המשנה, כותב הרבי כי הוא הררים התלויים בשערה, ומכיון שהרבי הריי"צ לא התייחס אליו כמו אל שאר רבותינו נשיאנו, מזה מוכח כי אין זה אותו אדם.

בתשכ"ו שלח אליו הרבי את האחים שלוזינגר בכדי "לבקר את כת"ר ולקבל חוו"ד אודות תכנית הוצאת הש"ס וש"ס[דרושה הבהרה] (חגיגה יו"ד ע"א) ביחד, והרי זה ענין הנוגע לרבים ולזכות הרבים"[2].

כמו כן ציין אליו הרבי עשרות פעמים בשיחות שונות, כמו בקשר לחזרת הנבואה, ציין הרבי למבוא שכתב לס' שו"ת מן השמים - "פרקי גילויים".

מספריו[עריכה]

  • מרגליות הים על מסכת סנהדרין, מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה. (מהדורה מקוונת: חלק א', חלק ב' באתר ספרים עבריים קובץ PDF)
  • תולדות אדם, תולדותיו ומשנתו של המהרש"א, למברג תרע"ב.
  • קב בשמים, הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.
  • מלאכי עליון, אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ה. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏מלאכי עליון, באתר HebrewBooks)
  • ניצוצי אור הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
  • שערי זוהר השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, מוסד הרב קוק.
  • יסוד המשנה ועריכתה סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏יסוד המשנה ועריכתה, באתר HebrewBooks)
  • המקרא והמסורה קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.
  • מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם עוללות).
  • עוללות, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט (יצא יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).
  • לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט. (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏לחקר שמות וכינויים בתלמוד, באתר HebrewBooks)
  • לתולדות אנשי שם בלבוב, הערות לספרו של ר' שלמה בובר, אנשי שם.
  • נפש חיה, הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
  • פירושים להגדה של פסח באר מרים וקהלת משה, תל אביב תרצ"ז.
  • ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, באתר HebrewBooks)
  • טל תחיה על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ) (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏טל תחיה, באתר HebrewBooks)
  • נר למאור הערות וביאורים על הספר "אור החיים הקדוש" של רבי חיים בן עטר (מהדורה מקוונת: ראובן מרגליות, ‏נר למאור, באתר HebrewBooks)

ספרים שההדיר:

  • ספר חסידים (כת"י בולוניה), ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
  • מלחמות ה' לר' אברהם בן רמב"ם, בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.
  • ספר הזוהר עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"א-תש"ו.
  • שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז. ‬
  • ספר הבהיר, עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א.
  • זהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג. ‬ ‬

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ספר מרגליות, לזכרו של הרב ראובן מרגליות, בעריכת הרב ד"ר יצחק רפאל, ובהוצאת מוסד הרב קוק.
  • גצל קרסל, אחרון הראשונים, שנה בשנה (תשל"ו) עמ' 411-417 (= סתרי ספר וסופר, צפת תשל"ו).
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ו, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס"א, טורים 639-645.

הערות שוליים

  1. וכך כתב לו הרבי באחת הפעמים (ט"ו סיוון תשי"א): "כמנהגי, דפדפתי תיכף בין עלי הספר לחביבותא דמילתא, ואני אמרתי בחפזי:".
  2. באגרת מז' מר חשון תשכ"ו.