תל אביב-יפו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תל אביב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל אביב - יפו
שלוחים תא.jpg

חלק משלוחי הרבי לתל אביב
עיר תל אביב - יפו
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב חיים שמואל שמרלינג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק
מוסדות תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, גני ומעונות חב"ד, מדרשיות חב"ד לבנות,
מספר שלוחים 85
מספר בתי חב"ד 40
מספר משפחות בקהילה כ-200
ראו גם
אישים בתל אביב
מוסדות וארגונים בתל אביב
שלוחים בתל אביב

תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה בארץ ישראל. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת תשפ"ג). נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו. הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב שניאור זלמן סלונים ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב שלמה יוסף זווין והרב אליעזר קרסיק. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר, לצד ישיבות לבעלי תשובה.

ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במהלך ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש ביקר אדמו"ר הריי"צ בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.

קהילת חב"ד[עריכה]

קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב ירושלים ורמת גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, ומהם קבוצה בולטת של בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיו בקשר תדיר עם אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה עד אשר תושלם בניה מחדש של בית הכנסת נחלת בנימין.

בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו עשרות בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את בשורת הגאולה במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

התייסדות[עריכה]

ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"

בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג ביפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה ביפו.

בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".

בית כנסת נחלת בנימין[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)

בית הכנסת המפורסם של חב"ד בתל אביב, שכן ברחוב נחלת בנימין, ובפי החסידים בית כנסת קרוי בקצרה על שם הרחוב בו שוכן "נחלת בנימין". אל בית הכנסת נחלת בנימין הגיעה הקהילה מבית הכנסת ברחוב מונטיפיורי שם התפללו משנת תרצ"ה ובו כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב ולאחר שעזב לירושלים, מונה הרב אליעזר קרסיק לרב קהילת חב"ד בתל אביב, תפקיד בו כיהן למעלה מעשרים שנה.

בין השנים תרצ"ו-תרח"צ בבית הכנסת מונטיפיורי שכן 'חדר' בני תמימים תל אביב, שהוקם בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, על ידי הרב אליעזר קרסיק רב הקהילה.

בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין".

בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות[1] בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של הדור השישי ובימי הבראשית של הדור השביעי.

כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה.

מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת אחי תמימים תל אביב.

השלוחים[עריכה]

משנת תש"מ החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. ובמשך השנים נפתחו עשרות בתי חב"ד.

בשנת תשמ"א מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.

ביחידות עם הרב יהודה מאיר אברמוביץ שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

מוסדות חב"ד בתל אביב[עריכה]

התוועדות בזאל של הישיבה ברמת אביב

ארגונים חב"דים בתל אביב[עריכה]

שכונת רמת אביב[עריכה]

מאהל לתפילות חגי חודש תשרי שהוקם ברמת אביב ג'
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמת אביב

רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפורים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

בתי חב"ד בעיר[עריכה]

מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז

עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

צפון[עריכה]

  • אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי
  • אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
  • אפקה - הרב שמעון גדסי
  • בלו - הרב אהרון קינברג.
  • דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו
  • הגוש הגדול- הרב אליהו שוויכה
  • הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס
  • הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי
  • הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק
  • כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר
  • כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי
  • נאות אפקה - הרב עידו רהב, הרב מנחם מענדל אלטבוים
  • נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב אשר גליס
  • מעוז אביב - הרב מנחם גודמן
  • צהלה - הרב לוי גערליצקי
  • פארק צמרת - הרב חיים אלימלך
  • רמת אביב - הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי
  • רמת אביב ג' - הרב יהודה ליפש, הרב אפרים מרזל
  • רמת אביב הירוקה - הרב ישעיהו גולדברג
  • שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין
  • שיכון דן - הרב מנחם מענדל הלוי ברוד

מרכז[עריכה]

  • אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'
  • חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג
  • בתי עסק - הרב פנחס ארבוב
  • דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל
  • חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט
  • חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי
  • מדרחוב נחלת בנימין - הרב שלום בער בוטמן ע"ה
  • מרכז תל אביב - הרב יוסף גערליצקי, הרב יצחק ביר
  • נווה צדק - הרב חיים לויטין
  • נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש

דרום[עריכה]

  • בצרון - הרב שלום ליסון
  • התקווה - הרב אפרים דגן
  • יד אליהו - הרב יצחק חדד
  • יפו ד' - הרב זאב שפונט
  • ממעל ממש - הרב טל זיו
  • נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן
  • נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ
  • פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל
  • פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב
  • קריית שלום - הרב חנניה לביוב
  • שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'
  • תל חיים - הרב דוד זהר

בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.

חסידים בתל אביב-יפו[עריכה]

רבנים[עריכה]

רבני קהילת חב"ד[עריכה]

משפיעים[עריכה]

משפיעי קהילת חב"ד[עריכה]

חסידים מפורסמים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אתרים[עריכה]

קישורים נוספים[עריכה]

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:

סדרת חב"ד בתל אביב[עריכה]

סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".


יישובים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים המאוחרות גם כפר חב"ד
  2. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".