תלמיד חכם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תלמידי חכמים הם אנשים שתורתם אומנם וכל חיותם היא מהתורה.

התלמידי חכמים נדמים כדגים שבים, שמיד שפורשים מן התורה שני ימים ימותו. כמו שאמר רבי עקיבא משל לשועל שאמר לדגים שבים לכו ליבשה ונדור ביחד כו'. ולא כברואים שביבשה, שלמרות שהן חיים מן האויר, יוכלו לחיות כמה שעות בלא אויר, כי במציאות חיותם היא בנפרד מן הארץ, רק שמקבלים חיות חדש מן האויר, מה שאין כן ברואים שבים שחיותם העצמית היא במים כאילו אינם במהות בפני עצמם כלל, רק מובלעים במים והמים מכסים עליהם בתמידות.

כדוגמא זאת, הם נשמות רשב"י וכל התנאים שהן בחכמה דמלכות, כסנהדרין שנקראים דגים שבים דחכמה עילאה וחכמה תתאה כו'. וכללותם הוא שנקרא לויתן שהוא הדג הגדול שבים הגדול הסובב כל הארץ שנקרא "ימא רבא" ששט בשיטה אחת כל הים בסנפיריו. והיינו בחינת השגות הסודות דחכמה עילאה דים הקדמוני שמשיגים בשיטה א'[1].

הערות שוליים

  1. אדמו"ר האמצעי תורת חיים פרשת תולדות, מאמר ויתן לך האלקים תקפ"ה עמ' קנח, ג.