אוצרות חיים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוצרות חיים הוא ספר שכתב האר"י ז"ל, ובו מוסבר סדר ההשתלשלות בדרך קצרה, באופן שרק העניינים היסודיים הנוגעים לעבודת היחודים של יום יום מופיעים בו. הספר אינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה, וגם מסביר את כל העניינים בדרך קצרה.

בפועל הספר נדפס גם כן יחד עם הספר עץ חיים, בצורה שלאחר כל פרק או מספר פרקים בעץ חיים מופיע "מהדורא תניינא" והוא המופיע באוצרות חיים.

ספר זה מוזכר בספרי רבותינו נשיאינו. בספרי אדמו"ר הזקן הוא מוזכר בעיקר בספר ליקוטי תורה (17 פעמים), לעומת הספר תורה אור (בו מוזכר רק פעם אחת).

גם המפרשים על אוצרות חיים מוזכרים בספרי רבותינו נשיאינו, בעיקר הרמ"ז - רבי משה זכות. באגרות קודש מהרבי[1] ניתן גם למצוא את הספר "איפה שלימה" על אוצרות חיים למקובל רבי חיים שלום דואיק (תלמידו של הרש"ש).

שם הספר[עריכה]

שמו של הספר "אוצרות חיים" מרמז על ספירת הבינה או על ספירת המלכות, וכמו שמבאר אדמו"ר האמצעי[2] אודות הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שמשמע מלשון "ארצות" שיש ב' ארצות של חיים העליונים, דהיינו שיש שני מיני כלים לאור החיים העליונים, דחיים לשון רבים שהן בחינות ריבוי של אור וחיות האלקי העליון המתפשט בכמה מדריגות שונות, וכללותם המה ב' מדריגות ארצות החיים, שני ארצות ארץ עילאה - ספירת הבינה, וארץ תתאה - ספירת המלכות, והן שני מיני גן עדן, גן עדן התחתון וגן עדן העליון, והוא הנקרא "אוצרות חיים", דארצות ואוצרות ענין אחד הוא שהוא מקום קיבוץ האורות של חיים העליונים הכלולים בבחינת מלכות דאצילות.

למעשה קיימת מחלוקת בין הלומדים אודות תכלית הספר. בכל תפוצות לימוד עולם הקבלה ובכל הישיבות של עולם הקבלה בעולם נהוג להתחיל את לימוד הקבלה על ידי הספר אוצרות חיים, והם סוברים שהאר"י ז"ל כתב את הספר על מנת להוות פתח ללומדים שעדיין אינם בקיאים בתורת הקבלה וזקוקים לדעת היסודות של תורת הקבלה. (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים נקרא על שם ספירת הבינה, כי לימוד הקבלה נקרא בכמה מקומות על שם ספירת הבינה שהיא הבנת פנימיות הדברים).

לעומת זאת דעתו של בעל הסולם היא כי היסודות העיקריים של תורת הקבלה כלל לא נתבארו בספר אוצרות חיים אלא בספרים אחרים של האר"י הקדוש כגון בשער ההקדמות ובמבוא שערים, ולדעתו הספר אוצרות חיים נועד רק בשביל לסכם את העניינים (כאדם המניח את חפציו בצורה מסודרת באוצר על מנת לשומרם). (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים מורה על ספירת המלכות שעניינה לסכם את חשבון הענינים ולא להעמיק בעומקו של דבר).

הערות שוליים

  1. [1]
  2. תורת חיים וישב קצח, א
ספרי קבלה
ספרי יסוד: ספר יצירהספר הזהרספר הקנה
מקובלים הראשונים: עבודת הקודשדרך אמונהספר החייטהריקאנטי
מקובלים האחרונים: שערי אורהגינת אגוזפרדס רימוניםמקדש מלך
קבלת האריז"ל: אוצרות חייםמבוא שעריםעץ חייםפרי עץ חייםשער הכוונותמשנת חסידיםיושר לבבבית אלקיםשער השמיםשבר יוסףמעין החכמהעמק המלךשומר אמוניםשערי גן עדןחמדת ימים