ימות המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה מלך מבית דוד שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את בית המקדש בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא מלך המשיח על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה. במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל לימות המשיח כמו בשורת הגאולה על ידי אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג ותחיית המתים. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.

הגדרת הזמן ומקורו[עריכה]

ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "משיח"[1] בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל‏‏,[2] ותחזור מלכות בית דוד ליושנה‏‏,[3] וייבנה בית המקדש‏‏. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום המצוות בשלימות,[4] משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים‏‏[דרושה הבהרה])

הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:

י.png וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. י.png
– דברים ל', ג'-ה'

גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו[5] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:

י.png אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. י.png
– במדבר כד, יז-יח

הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.[6] יש שהוזכרו ימות המשיח עם תחיית-המתים, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"‏‏[7], שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח בן דוד‏‏[8]. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "עולם הבא"‏‏[9], או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה‏‏[10], או בניגוד לעולם הבא‏‏[11]. ולפעמים מכונים ימות המשיח‏‏ "לעתיד לבוא"[12], ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח, [13]

שינוי הטבע בימות המשיח[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו האמונה בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם ימות המשיח הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של המשיח ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך הטבע או בדרך נסית.

שתי תקופות[עריכה]

כפי העולה מדברי הרמב"ם[14] נראה שישנם שתי תקופות בימות המשיח.

על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם[15]:

י.png אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד. י.png
.

רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "עולם כמנהגו נוהג".

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

ימות המשיח בתורת החסידות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירה בתחתונים

אדמו"ר הזקן כותב בספרו התניא כי ימות המשיח, אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם. וכך הוא כותב:

י.png ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו י.png
– תניא פרק ל"ו
.

המאמר התלמודי[16]: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.

התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר אדמו"ר הזקן, הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.

חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח[עריכה]

בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי לימוד התורה חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: "וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה". כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.

אדמו"ר הזקן מחדש כי "כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד". הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: לימוד התורה וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.

כוח ההבנה הנו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה "תלמוד גדול": הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר. אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של עצם הנשמה היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה"מעשה", למעלה מן ה"תלמוד".

הבנת התורה[עריכה]

הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח הרבי מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים.

בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שבתורה שבכתב ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו משה רבינו עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.

מתכונת הלימוד בימות המשיח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורתו של משיח

מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר אדמו"ר האמצעי שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, שמלך המשיח ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר תחיית המתים, כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?!

ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח.

לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים.

וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד.

אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן בשבת במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.

הר סיני בימות המשיח[עריכה]

במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים.

למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד מתן תורה התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".

על בסיס זה, אומר הרבי מלך המשיח, כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;

התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.

אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.‏
  2. ‏רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.‏
  3. ‏עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).
  4. ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.
  5. ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
  6. שהוא יהיה בסוף זמן זה[דרוש מקור].
  7. עזרא ב סג.‏
  8. סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על ארץ ישראל שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה סנהדרין צ א על תחיית המתים שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע תחיית המתים.‏
  9. ‏עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י סנהדרין קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.
  10. ‏עי' ברכות יב ב: ימי חייך העולם הזה כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.‏
  11. ‏עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.‏
  12. ‏עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא, והכוונה לימות המשיח.‏
  13. שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי‏‏"(תהלים קטז א.‏) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך‏‏" (‏שם קיט כח). לעתיד לבוא.‏‏ - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.‏
  14. הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי הרבי על פרקים אלו
  15. רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).
  16. מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולהבחזקת משיחגלותהאמונה בביאת המשיחהדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיחהחסידות כטעימה מהגאולההשיחה הידועההשליחות היחידההתנוצצות הגאולהלאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמלחמת גוג ומגוגעקבתא דמשיחאציפייה לגאולהקץ הגלות
מגלות לגאולה בשורת הגאולהטעימה מהגאולה בדורנולחיות גאולהמלכות שבתפארתמשיח בן יוסףניצוץ משיחסיום עבודת הגלותעבודת הגלותצחצוח הכפתורים
לעתיד לבוא ימות המשיחנ' אלפים יובלותעולם הבאתחיית המתים
תורה ומצוות לעתיד לבוא ביטול המועדים לעתיד לבואביטול הצומות לעתיד לבואהברכות בראיית פני משיחעיר מקלטעתיד חזיר להטהרתורה חדשה מאתי תצאתורתו של משיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעקאומות העולם בזמן הגאולהבית המקדש השלישיואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה)ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילהוגר זאב עם כבשוכתתו חרבותם לאתיםושמתי כדכד שמשותיךחיים נצחיים (בלע המוות)מעדנים מצויין כעפרסעודת שור הבר והלווייתןעוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושליםקיבוץ גלויותתחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח)בר כוזיבאהאמונה בביאת המשיחחיים נצחיים במלך המשיחמורח ודאיןמידותיו של מלך המשיחמינוי מלך המשיחמלכות בית דודמלכותו של מלך המשיחמשיח בן יוסףמשיח שבכל דורניצוץ משיחתורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיחאורו של משיח (מושג)אליהו הנביאבחזקת משיחהברכות בראיית פני משיחמינוי מלך המשיחמשיח ודאינכסה וחוזר ונגלהשנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח

ארמון למלך המשיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיחילחם מלחמות ה'