ביטול המועדים לעתיד לבוא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לעתיד לבוא - בימות המשיח - יתבטלו כל המועדים, מלבד חג הפורים (וכן חגים נוספים על פי הדעות והגרסאות השונות). אודות משמעותו של ביטול זה נאמרו פירושים שונים בתורת הנגלה, על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה. על פי פירוש תורת החסידות אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

ביטול המועדים[עריכה]

המקור לביטול המועדים בימות המשיח, הוא במאמר חז"ל[1]:

י.png כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם.
אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם
י.png

על פי זה פסק גם הרמב"ם:

י.png כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם י.png
– רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח

זמן הביטול[עריכה]

בפשטות זמנו של ביטול זה יהיה בימות המשיח - כפי שמפורש ברמב"ם, וכן מביא הרבי[2]. אמנם על פי דברי כמה מהמפרשים[3], מוכרח להיות שביטול זה יהיה לאחר מכן - בתחיית המתים ובאלף השביעי.

משמעות הביטול[עריכה]

בנגלה[עריכה]

אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה שהתורה היא נצחית ומצוותיה לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב העקרים שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"[4]. וכן ניתן להבין מדברי השדי חמד[5].

אחרים פירשו זאת באופנים שונים[6]:

  • יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא בעולם התחיה שיהיה עולם רוחני, ובו "מצוות בטלות". לכן מפרש המהר"ל שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם פורים ויום הכיפורים - ששניהם ענינם חיים שלמעלה ממוות (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו חיים נצחיים.[7].
  • בדומה לכך כותב הבית יוסף בספרו מגיד מישרים[8], שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה למלאכים שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם[9] "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם חנוכה ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו חנוכה ופורים.
  • דעת הרשב"א היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי חטאיהם, בדומה לנאמר במגילת איכה[10]: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על פורים (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל[11].
  • רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ואומות העולם יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על חנוכה ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו)[12].
  • עוד פירש, שביטול המועדים אינו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר יציאת מצרים, ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך חנוכה ופורים נקבעו לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - ולכן סיבת מועדים אלו לא תתבטל.
  • בדומה לכך היא דעת רבי שלמה אלקבץ - שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם פורים ויום הכיפורים שהם נעלים יותר[13].
  • וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך פורים לא יישכח, עקב הצרה הגדולה שהיתה בו. וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח[14].

בחסידות[עריכה]

בתורת החסידות[15] מבואר גם כן שביטול המועדים משמעותו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח (דוגמא לכך מובאת מדברי חז"ל[16] "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]). והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח.

אך רובד עמוק יותר נוסף לכך, שדרגת השמחה במועדים משתלשלת מענינם הרוחני: בכל המועדים מאיר אור אלוקי שבמדידה והגבלה, ואילו לעתיד לבוא יאיר אור נעלה יותר שלמעלה ממדידה והגבלה. ואילו המועדים שלא יתבטלו, הם כאלו שהאור האלוקי בהם גם הוא אור בלתי מוגבל. בהתאם לכך מבארת החסידות את ענינם של המועדים שבכל הדעות והגרסאות: פורים, יום הכיפורים וחנוכה (כדלהלן).

החגים שלא יבטלו[עריכה]

פורים[עריכה]

אודות חג הפורים, שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית היין, וכמו כן, נפסק להלכה[17] שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש לשתות ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"[18].

בתורת החסידות מבוארת מעלתו של פורים על פי דרכה, שהגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן יורגש גם ביחס לגילוי הבלתי מוגבל שלעתיד לבוא.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן הגלות שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף ובמסירות נפש; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל[19].

חנוכה[עריכה]

בכמה מהמקומות בהם מובא מאמר חז"ל על ביטול המועדים, נכלל גם חנוכה במועדים שלא יתבטלו[20]. כגירסא זו מביא הרבי בפשטות פעמים רבות[21], ומקשר אותה למאמר הרמב"ן[22] אודות נרות חנוכה: "הנרות הללו אינן בטלין לעולם".

הטעם לכך הוא, כיון שחג החנוכה נפעל על ידי מסירות נפשם של היהודים, ובכח המסירות נפש נמשך גילוי נעלה ביותר, שבכוחו להביא את כל הגילויים של ימות המשיח ותחיית המתים[23]. לכאורה, ביאור זה הוא בדומה לביאור במעלתו של חג הפורים.

יום כיפור[עריכה]

על פי דעת רבי אלעזר[24] במדרש[25], גם יום הכיפורים לא יתבטל לעתיד לבוא. הוא לומד זאת מהפסוק[26] "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם". כדעה זו נאמר גם בפשיטות בפרקי דרבי אליעזר[27], ושם נלמד זאת מהפסוק[28] "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם", שנדרש: "שבת - העולם הזה, שבתון - העולם הבא".

הטעם לכך שלא יתבטל, מבאר הרשב"א על פי שיטתו באופן ביטול המועדים (כדלעיל), שהכוונה בכך היא שבני ישראל עלולים לבטל אותם בחטאיהם. על פי זה מבאר מדוע יום הכיפורים לא יכול להתבטל בחטא, כיוון שהוא מכפר על כל החטאים; ולדעת רבי, אפילו לאלו שאינם שבים בתשובה. לכן גם (לגירסתו של הרשב"א) רבי הוא בעל הדעה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד.

בחסידות מבואר על פי דרכה - שהגילוי האלוקי המאיר ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו[29]: "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של שם הוי'). אך מצד שני, גילוי זה נשאר גבוה מידי מבלי להמשך בתוך כלים, שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים לצום; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של פורים שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים[30].

ל"ג בעומר[עריכה]

בשיחה אומר הרבי[31] "יש לומר בדרך אפשר", שגם ל"ג בעומר יהיה מאותם המועדים שלא יתבטלו לעתיד, כיוון שגם שמחת ל"ג בעומר גדולה משמחת המועדים (כמוכח מהסיפור אודות רבי אברהם הלוי, תלמיד האריז"ל - שהקפיד עליו רבי שמעון על אמירת "נחם" בל"ג בעומר, אף שגם בשאר המועדים נהג לומר זאת ולא נענש).

המועדים החב"דיים[עריכה]

בשיחה[32] משווה הרבי את שמחת חג הגאולה י"ב תמוז לשמחת הפורים שלא יתבטל:

י.png מעלה נוספת בפורים לגבי שאר הימים טובים – ש"כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלין לעולם".

וטעם הדבר – לפי שחג הפורים נתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך והעלם, ובא על ידי מסירת-נפשם של בנ"י, ומצד מס"נ אין הגבלות.

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו – חג הגאולה י"ב תמוז – שלהיותו יו"ט שנתחדש בזמן הגלות, זמן של חושך כפול ומכופל, ובא על ידי מסירת-נפש, צריכה להיות השמחה ללא הגבלות

י.png

כמו כן, הרבי מביא[33] את קביעותו הנצחית של חג החנוכה שלא יתבטל, כדוגמא לי"ט כסלו שעליו התבטא אדמו"ר הזקן ש"יוקבע למועד תמידי בישראל". מכך ניתן אולי ללמוד שגם י"ט כסליו נכלל במועדים שלא יתבטלו.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אדמו"ר הזקן, ד"ה להבין למה לעתיד, תורה אור הוספות למגילת אסתר
  • אדמו"ר המהר"ש, ד"ה ליהודים תרכ"ו
  • הרבי: ד"ה ליהודים תשי"ב, ד"ה להבין מחז"ל כל המועדים תשט"ז

הערות שוליים

  1. מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד.
  2. שיחת פורים תשכ"ח.
  3. מגיד מישרים פרשת ויקהל. תפארת ישראל למהר"ל פרק נג.
  4. עקרים מ"ג פט"ז. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.
  5. קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו.
  6. לחלקם מציין הרבי באגרת קודש, חלק יד אגרת ה'שכד.
  7. תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של פורים ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.
  8. שם.
  9. שבת פט, א.
  10. ב, ו.
  11. שו"ת הרשב"א ח"א סי' צג. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".
  12. אגרת הטיול דרוש אות מ. ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז.
  13. מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה.
  14. שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרסו, סי' תתכח.
  15. תורה אור מגילת אסתר צד, א. קיט, ב. ד"ה ליהודים תרכ"ו. תשי"ב. ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז. ועוד.
  16. חולין ס, ב.
  17. רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סי"ג.
  18. הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים תשי"ב הנ"ל. שיחת פורים תשט"ו. תשכ"ח. ועוד.
  19. ראה בתורה אור והמאמרים הנ"ל. וראה גם ד"ה כל המועדים תשכ"א. ועוד.
  20. מגיד מישרים, ספר החיים ואגרת הטיול שם. וכן כתב המנות הלוי בהקדמה.
  21. ראה לקוטי שיחות חלק ה' ע' 172 ובהערה 4. התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 687. ועוד.
  22. ריש פרשת בהעלותך.
  23. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה תשח"י.
  24. ולגרסאות אחרות - רבי אליעזר, או לגירסת הרשב"א כדלקמן: רבי.
  25. מדרש משלי וילקוט שמעוני דלעיל.
  26. אחרי מות טז, לד.
  27. פרק מו.
  28. אמור כג, לב.
  29. אחרי טז, ל.
  30. מאמר להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז.
  31. שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג - לקוטי שיחות חלק ל"ז בהוספות, ע' 140.
  32. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז תשי"ב.
  33. לקוטי שיחות חלק ה' ע' 172, מתורגם ללה"ק בשערי המועדים.


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולהבחזקת משיחגלותהאמונה בביאת המשיחהדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיחהחסידות כטעימה מהגאולההשיחה הידועההשליחות היחידההתנוצצות הגאולהלאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמלחמת גוג ומגוגעקבתא דמשיחאציפייה לגאולהקץ הגלות
מגלות לגאולה בשורת הגאולהטעימה מהגאולה בדורנולחיות גאולהמלכות שבתפארתמשיח בן יוסףניצוץ משיחסיום עבודת הגלותעבודת הגלותצחצוח הכפתורים
לעתיד לבוא ימות המשיחנ' אלפים יובלותעולם הבאתחיית המתים
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבואתורה חדשה מאתי תצאתורתו של משיחהברכות בראיית פני משיחביטול המועדים לעתיד לבואביטול הצומות לעתיד לבואעיר מקלטעתיד חזיר להטהר
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעקאומות העולם בזמן הגאולהבית המקדש השלישיואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה)ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילהוגר זאב עם כבשוכתתו חרבותם לאתיםושמתי כדכד שמשותיךחיים נצחיים (בלע המוות)מעדנים מצויין כעפרסעודת שור הבר והלווייתןעוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושליםקיבוץ גלויותתחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח)בר כוזיבאהאמונה בביאת המשיחחיים נצחיים במלך המשיחמורח ודאיןמידותיו של מלך המשיחמינוי מלך המשיחמלכות בית דודמלכותו של מלך המשיחמשיח בן יוסףמשיח שבכל דורניצוץ משיחתורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיחאורו של משיח (מושג)אליהו הנביאבחזקת משיחהברכות בראיית פני משיחמינוי מלך המשיחמשיח ודאינכסה וחוזר ונגלהשנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח

ארמון למלך המשיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיחילחם מלחמות ה'