בית העלמין צפת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי לייב בעל היסורים ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת תש"ז

בית העלמין בצפת הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש.

בשנת תרפ"ט ערך אדמו"ר הריי"צ מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש).

בתקופת שקדמה למלחמת העולם השניה, השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב"ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב"ד בה נהגו לטמון את חסידי חב"ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב"דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות.

תולדות בית העלמין[עריכה]

המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס משתטח על ציונו של המשפיע שלו, ר' זלמן משה היצחקי הנמצא בבית העלמין

לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום.

בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע האר"י הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים[1].

בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי משה קורדובירו[2], ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי יוסף קארו, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה מטראני, ורבי משה אלשיך.

בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם.

כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין.

אתרים בבית העלמין[עריכה]

מצבתו של רבי יצחק לוריא בבית העלמין לצד רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף מטארני 'המבי"ט'

מצבתו של רבי יצחק לוריא[עריכה]

מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו האריז"ל, ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום.

מידי שנה ביום ההילולא ה' מנחם אב פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של רבי שמעון בן יוחאי במירון בל"ג בעומר.

מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה.

מקווה האריז"ל[עריכה]

הכניסה למקווה האר"י

בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר"י, מצוי מקווה טהרה לגברים, בו על פי המסורת הורה האריז"ל לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות.

המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית.

המקווה ממוקם בתחתית המדרגות המערביות של בית העלמין, ובשנת תשנ"ח הוקם שביל גישה רחב ומפואר המוביל אל המקווה, כחלק מתכנית השיפוץ הכללית של 'המועצה לישראל יפה', והמועצה העירונית בצפת, בתרומתה של משפחת כוכבי ממקסיקו.

מצבת רבי ישראל אריה לייב[עריכה]

חסידים משתטחים על קברו של רבי ישראל אריה לייב

בחלקו הצפוני של בית העלמין הישן, נמצאת מצבתו של רבי ישראל אריה לייב שניאורסון אחיו הצעיר של הרבי. הוא נפטר בליברפול שבאנגליה, ועל פי בקשתו של הרבי הועלתה גופתו לישראל ונטמנה בבית העלמין בצפת בשנת תשי"ב.

ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת תש"ל עלייה על קברו ביום היארצייט י"ג אייר, ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע.

בשנת תשס"ה החל ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב"ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.

ציון רבי לייב בעל היסורים[עריכה]

רבי לייב בעל היסורים שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן, התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.

במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר יצחק אלפסי החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.

בסביבות שנת תשס"ב הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.

התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, בט"ו חשון.

בית העלמין החדש[עריכה]

תצלום המצבה המשופצת של רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש

בשנת תשכ"ה החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד.

פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה[3].

בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לרבני העיר, בה נטמנו הרב שמחה קפלן והרב לוי ביסטריצקי.

אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין[עריכה]

בבית העלמין טמונים חסידים רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים תרצ"ד-תשכ"ב.

להלן רשימה חלקית:

הערות שוליים

  1. ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.
  2. שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר"י לצפת.
  3. מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.
  4. טמונה בחלקת חב"ד החדשה.