אדון עולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אֵחֲרוֹן / לְכָל חוֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

אדון עולם היא תפילה אותה אומרים בבוקר, והיא כעין גילוי דעת על הכונה שצריכים לכוין בשמות שכל אותו היום.

ביאורים[עריכה]

"אדון עולם" - בגימטריא "אין סוף", שהוא בחינת הרצון העליון לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.

אדמו"ר הריי"צ[1] מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי אין מלך בלא עם [2].

הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של השל"ה בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין אין סוף הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת המלכות כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא.

"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" - מבאר אדמו"ר הרש"ב: קטע זה נאמר על הגילוים דלעתיד לבוא שיאיר בחינת העצמות דאור אין סוף כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל אלקות ובפרט בנשמות ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'.

הערות שוליים

  1. במאמר ד"ה זה דשנת תש"ג - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך
  2. לקוטי תורה במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.