שלום משאש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלום משאש

הרב שלום משאש (כ"ב שבט תרס"ט - י' ניסן תשס"ג) היה רבה של קזבלנקה, מרוקו ולאחר מכן של ירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

הרב משאש עם נפגש עם הרבי לאחר הפאראד, ל"ג בעומר תש"נ

הרב משאש נולד בכ"ב בשבט בשנת תרס"ט לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ"ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר "תלמוד תורה", שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש"ד, הקים את ישיבת "כתר תורה" במקנס.

בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש לארץ הקודש בשנת תשל"ח, לכהן כרב הראשי של ירושלים. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב שבת הגדול י' ניסן תשס"ג בגיל 94.[1]

מחזק את חסידי חב"ד בקזבלנקה[עריכה]

הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים".

קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב"ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו.

יוצא לעזרת הרבי[עריכה]

הרב שלום משאש נואם בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ז, משמאלו הרב בנימין גורודצקי

בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא "בקול קורא" בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת[דרוש מקור]. בין שני הרבנים אף נערכה פגישה בניו יורק.

כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות לישראל, כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו[דרוש מקור]. ומ"מ הקשיב למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ובא לכהן כרבה של ירושלים [2]

רוח אפינו משיח ה'[עריכה]

רבי שלום התבטא: הרבי הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו ריח תורה, והקים שם עולה של תורה. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי אהבה עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו. הגאון הגדול והקדוש… צדיק אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו משיח ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
-
רבה הספרדי של ירושלים
תשל"ח - י' ניסן תשס"ג
הבא:
הרב משה שלמה עמאר

הערות שוליים

  1. הויקיפדיה העברית.
  2. [1]