גידים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגידים הם צינורות באדם המחברים גוף לעצמות, גשמיות לרוחניות וימין לשמאל. בכללות ישנם שני מיני גידים: גידים המחברים את הבשר לעצמות והמחברים את חיות הנפש לגוף. הסוג השני נחלק בכללות גם הוא לשנים: גידי הדם וגידי הרוח[1].


מיני הגידים[עריכה]

מבואר בעץ חיים שיש שלשה מיני גידים באדם, גידי הדם שהדם סובב והולך בהם, וגידי הרוח שאין בהם דם רק רוח חיים המתפשט בכל הגוף, וגידי ההרגשה שאין בהם אפילו רוח חיים זולתי כח ההרגשה של הדעת במוח המתפשט בעצמות תחילה, שכל מה שיכאוב לו אפי' בציפורן רגלו ירגיש תיכף על ידי גידי הרגשה של מוח הדעת שבעצמות, ומהם ימשכו ומתפשט אף בבשר. ומכך אנו לומדים שיש בגידים השפעה של החכמה המתפשטת בהם[2].

יש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופים ומכסים עליהם, בחינת העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין, והוא בחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, בחינת אהבה, כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחינת דם ורוח[3]. הגידים מחברים בין העצמות לבשר על דרך יחוד זו"נ, וכל שם "גיד" מורה על יחוד (וגם אבר היחוד נקרא כידוע גיד). לעומת זאת גיד הנשה הוא חיבור על ידי תאוה ולכן נאסר לאוכלו, והיא בחינת אכילת תשעה באב[4].


גידי הבשר[עריכה]

[5]בשר הגוף משתלשל מבינה (קו השמאל, גבורות), והעצמות משתלשלות מחכמה (קו הימין, חסדים). מאחר והחכמה נעלית מאד מהבינה ואינה יכולה להתגלות בה כמות שהיא, השפעתה לבינה היא דרך גידים דקים (המשתלשלים ממוח הדעת). העניין בזה בעבודת ה': אחד הטעמים לכך שהמצוות נקראות איברים (איברין דמלכא) הוא כי כמו שכל איבר כלול מבשר גידים ועצמות - כך כל מצווה כלולה מגוף המצווה (קיומה המעשי), כוונתה וברכת המצווה. גוף המצווה הוא ה"בשר" שלה, הכוונה היא עצם המצווה ואילו הברכה (ה"קול") היא המקשרת וממשיכה את הכוונה במעשה.


גידי הדם והרוח[עריכה]

[6]"נפש הבשר בדם היא"[7]. החסידות מסבירה, שבדם הופכת החיות הרוחנית של הנפש לחיות גשמית של הגוף[8]. גידי הדם [9] הם המביאים חיות זו לאיברים, ובאמצעותה הם חיים. גידי הרוח לעומתם, תפקידם להמשיך לאיברים לא את עצם החיות, אלא את התנועה וההרגשה. גידי הדם ממשיכים את החיות מנפש הטבעית, לעומת גידי הרוח שממשיכים את דרגת ה"רוח" (או לפי ההסבר הראשון בהערה 1 לעיל – את עצם הנפש).


עניינם בעבודת ה'[עריכה]

כשם שגידי הדם והרוח מחיים את הגוף ע"י שממשיכים לו חיות מהנפש ומהרוח, כך ישנם גידים רוחניים הממשיכים את אור הנפש בשכל ובמידות, וכאשר השכל והמידות מתפעלים נמשך מהם על ידי הגידים הגשמיים לאברי הגוף. לכן בעת עיון בעמקות נע הראש, ובעת שמחה סופקות הידים כף. [10]


שס"ה לא תעשה[עריכה]

השס"ה לא תעשה נועדו כדי להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף שלא יינקו ויקבלו חיות בעבירה שכנגד כל אחת מהגידים, מאחת משלש קליפות הטמאות, שמהן נשפעים שס"ה לא תעשה דאוריית' וענפיהן שהן מדרבנן, ושוב לא תוכל נפש החיונית לעלות אל ה' אם נטמאה בטומאת השלש קליפות הטמאות שאין להן עליה לעולם כ"א ביטול והעברה לגמרי, כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[11].

בעוד שרמ"ח איברים היינו המשכת אורות בכלים, השס"ה לא תעשה שהם שס"ה גידים הם בחינת אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים ואיברים, כענין אורות דתהו שלמעלה מאורות דעולם התקון לכן אי אפשר לכלים להכילם[12].

מקורות[עריכה]

מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ דף תרפ הערה 14: הבשר וגידים שנק' אודם שממנו בשר: ע"פ נדה לא, א. ושם בשינוי: אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים כו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר דם ושערות. אמנם כהלשון כאן מובא בכ"מ, ראה לעיל ח"א ע' קעז וע' רפה [ונסמן ע"ז באורך בהמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'רעח]. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות [ש"מ] דרוש י"ב: הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים כו' רק הגידין כו' שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים. ועוד ע"ד כמה סוגי גידים בביאוה"ז שופטים קכב, א. [ובהנסמן עוד במאמרי אדהאמ"צ שם]

הערות שוליים

  1. באופן פרטי עוד יותר ישנם גם גידי התנועה וגידי ההרגשה, שעניינם מוסבר בשני אופנים שונים: 1. במקומות שבמילה עורקים הכוונה ל"עצבים", מוסבר שגידי התנועה הם העורקים (והם הממשיכים את עצם הנפש באיברים, והם עיקר "צינורות השפע", ומבין סוגי הגידים הם הנעלים), וגידי ההרגשה נמשכים מגידי הדם. 2. במקומות שבמילה עורקים מתכוונים למה שאנו קוראים היום "ורידים" (והם אלו המחברים את עצם הנפש באיברים, ולא העצבים) מוסבר, שגידי התנועה וההרגשה הם העצבים, והם סוג שלישי של גידים, והוא הגורם את הרגשת האיברים ותנועתם, והם הנמוכים משלושת סוגי הגידים
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תרס"ד
  3. אמרי בינה
  4. אור התורה וישלח 494
  5. תורת שמואל תרל"ג ח"ב, להבין ההפרש שבין תורה למצות
  6. ,תו"ח שמות בא, להבין שרש עניין פסח ומצה קד, ד
  7. ויקרא יז
  8. מאמרי אדמו"ר האמצעי תקע"ז אדם כי יהי' בעור בשרו דף סט
  9. שבלשוננו נקראים עורקים, אך בלשון החסידות והקבלה נקראים ורידים
  10. בעניין הגידים ישנם הסברים נוספים, כמצויין במאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ דף תרפ הערה 14: הבשר וגידים שנק' אודם שממנו בשר: ע"פ נדה לא, א. ושם בשינוי: אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים כו' אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר דם ושערות. אמנם כהלשון כאן מובא בכ"מ, ראה לעיל ח"א ע' קעז וע' רפה [ונסמן ע"ז באורך בהמ"מ בסו"ס מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'רעח]. וראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות [ש"מ] דרוש י"ב: הגידין שזכרו רז"ל אינן אותן הלבנים כו' רק הגידין כו' שבהם מתפשט הדם או חיות הלב הדופקים. ועוד ע"ד כמה סוגי גידים בביאוה"ז שופטים קכב, א. [ובהנסמן עוד במאמרי אדהאמ"צ שם]
  11. ליקוטי אמרים - פרק ל"ז
  12. תורה אור ויחי נב, ג