דוד מאיר דרוקמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב דוד מאיר דרוקמן

הרב דוד מאיר דרוקמן הוא חסיד חב"ד, רב קהילת חב"ד בקריות, רבה של קרית מוצקין וחבר בקונגרס הרבנים למען השלום. נואם, מרצה וכותב בנושאי הלכה, חינוך והשקפה יהודית.

תולדות חיים[עריכה]

הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'

הרב דרוקמן נולד בשבת שופטים ז' אלול תש"ז (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים[1]). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.

בסיום לימודיו בירושלים נשא את רעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין[2]). לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

התמנותו לרב[עריכה]

הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. בנוסף עשה שימוש אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, מהבד"ץ העדה החרדית. בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של הרבי, לרבה של קהילת חב"ד בקריות[3]. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן[4], הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות בקרית שמואל, ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש הישיבה המקומית הרב יגאל פיזם. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקרית שמואל.

בשנת תשע"ג קיבל מתנועת בני עקיבא תעודת הוקרה[5] על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים[6], שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

איש ארץ ישראל[עריכה]

הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלימה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר בועד רבני פיקוח נפש וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ההלכה. כמו כן,הוא מדגיש שיש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת. בשנת, תשס"ה בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם תוכנית ההתנתקות) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית במדינת ישראל גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת תשע"א בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי[7]. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך[8]. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים[9].

ביום ט"ו בחשוון שנת תשע"ב נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית[10]. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"[11].

משפחתו[עריכה]

בניו
  • הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה.
  • הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק. מנהל מערכת 'לקראת שבת'.
  • הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
  • הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות לפריז, צרפת.
  • שלמה שאול ליב דרוקמן


חתניו

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.
  2. בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.
  3. קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק, קרית שמואל.
  4. מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.
  5. תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013) קישור לאתר חב"ד אינפו
  6. באמצעות מסרונים סלולריים
  7. הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו
  8. משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו
  9. "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
  10. הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו
  11. "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו