חינוך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חינוך היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון אדמו"ר הריי"צ "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"[1].

מתי חלה המצווה[עריכה]

ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך - הקטן עצמו.

הרבי מבהיר בשיחות, שכיום המצווה היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.

כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בן שבע שנים הורה לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה.

יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו אדמו"ר הרש"ב בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך. [2].

בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.

"כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו "כי טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תימק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ"ש חרשב"א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל)"[3]

כמו כן מעורר הרבי בנוגע לשירי ערס, אשר הם משמשים חלק נכבד בחלק החינוך העמוק ביותר החודר בנפשו של התינוק ושל הילד.

"כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל היתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'."[4]

מבצע חינוך[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע חינוך
מכריזים על שנה זו כ'שנת החינוך' ו'מבצע חינוך', שעניין זה קשור לענין של 'והגדת לבנך' - ענין החינוך: שלא ישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי. וזוהי ההכרזה, שהשנה תהיה הדגשה לראות שכל ילד יהודי יקבל חינוך על פי יהדות אמיתית

– שיחת היסוד ל'מבצע חינוך', כ"ד ניסן תשל"ו

בנוסף, מנה הרבי בהתוועדויות הפתאומיות שערך בשבועות הסמוכים להכרזה על 'מבצע חינוך' שורת הוראות נוספות, ביניהם דרש שכל אחד ישתדל לא לפעול רק בעצמו, אלא להשתדל שגם אנשים נוספים יעסקו במבצע זה, קרא למנהלי המוסדות לקבל תלמידים נוספים גם כאשר ישנם קשיים כספיים, ושלל את האפשרות לפטר מורים ואנשי חינוך ממשרתם בשל מחסור כספי.

הרבי אף הדגיש את חשיבותו של מבצע זה בכך שהוא מהווה את היסוד לכל חיי הילדים, ומשפיע עליהם לכל ימי חייהם, והגדיר את מטרתו לדאוג שלא ישאר אף ילד יהודי שלא יקבל חינוך יהודי כשר.

באחד ממכתביו, כינה הרבי את המבצע: "מבצע כללי–גדול וכולל מבצעים הכלליים"[5].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

השיר תורה איז די בעסטע סחורה להורדה

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. היום יום כ"ב טבת.
  2. קובץ התמים חוברת ה'.
  3. התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1217.
  4. 'התוועדויות' תשמ"ב כרך ד' עמ' 2124. תשמ"ז ח"ב ע 95
  5. מכתב לחג הסיום של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.