קטן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קטן הוא כינוי ליהודי מתחת לגיל בר מצווה, המחויב במצוות מדרבנן. מהכנסם לחיידר הם מכונים גם "תינוקות של בית רבן".

מצות חינוכו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חינוך

חינוך היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון אדמו"ר הריי"צ "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"[1].

להוציא את הרבים ידי חובתם[עריכה]

פורס על שמע[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורס על שמע
י.png הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו י.png
– משנה מגילה פ"ד מ"ה

הראשונים הביאו ב' אופנים ל"פורס על שמע": הרמב"ם סובר שהכוונה היא לברכת יוצר אור, והר"ן סובר שזה כל ברכות קריאת שמע.

הצמח צדק מבאר שאפילו שבקריאת מגילה הקטן יכול להוציא ידי חובה, הוא לא יכול בברכות קריאת שמע ובתפילה (שבהם (ולפחות בתפילה) הוא מחויב[2]), מכיוון שזהו חיוב על כל אחד לבקש רחמים על עצמו, ולכן אינו יכול להוציא. אבל במקרא מגילה יכול (לדעת רבי יהודה), כי זה חובה רק לשמוע.

ברכת המזון[עריכה]

הרבי וילדי ישראל

בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק[3] ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן[4]. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון הלל (תפילה) אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.

הוראות הרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ילדי ישראל

הרבי מפגין תדיר חיבה מיוחדת לילדי ישראל - הוא משתתף בכינוסים ובתהלוכות המיועדים עבורם, ומחלק להם מטבעות לצדקה בהזדמנויות רבות - בכניסתו ויציאתו מהתפילה, בנסיעתו לאוהל ועוד. במהלך השנים הורה הוראות רבות ומפורטות עבור חינוכם, כשהשיא שבהם היה הקמת ארגון צבאות ה' לילדי ישראל.

הערות שוליים

  1. היום יום כ"ב טבת.
  2. והדין אומר שאדם יכול להוציא ידי חובה כאשר הוא מחויב בדבר.
  3. בפירוש המשניות שם
  4. ברכות כ א