מאיר ברנדסדורפר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ברנסדורפר

הרב מאיר ברנדסדורפר (כ"ה באלול תרצ"ד - כ' אייר תשס"ט) היה רב, דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת תולדות אברהם יצחק וחבר הבד"ץ של העדה החרדית. עמד בקשרים חמים מאד עם חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

הרב ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה בכ"ה באלול תרצ"ד, לרבי שלמה ולפרומט.

בשנת תש"ו, עלה לארץ ישראל עם הוריו שהתיישבו בשכונת בתי אונגרין שבירושלים.

נשא את ברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של בית הרפואה "שערי צדק".

קשריו עם חב"ד[עריכה]

הגאון ר' מאיר היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' אברהם-צבי (הירש) כהן ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין.

תלמיד-חבר שלו הוא הרב יקותיאל פרקש וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב לוי ביסטריצקי ויבלחט"א הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב דוד מאיר דרוקמן ועוד.

רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב חיים מנחם טייכטל מחסידי חב"ד בירושלים. הוא עצמו היה נחשב כבקיא נפלא בשו"ע אדמו"ר הזקן. אמרו עליו שהיה חוזר כל שבת על כל הלכות נידה בשולחן ערוך הרב למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.

תפקידיו ופעילותו הציבורית[עריכה]

בחודש ניסן תשכ"ז התמנה רשמית בצוותא עם רעו הרב משה הלברשטאם כרב ומורה הוראה מטעם העדה החרדית וכרבה של שכונת בתי אונגרין.

באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת תשנ"ז.

בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.

בכ' באלול תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא.

היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי אברהם יצחק קאהן מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.

מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך בריתות מילה מידי יום.

חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם.

הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה בדיני עירובין ומקוואות, והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם.

נפטר בפתאומיות בכ' באייר תשס"ט, דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מאירופה שנועצה בו לגבי פרשת עגינות סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים.