בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף בית דין רבני חב"ד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חותמת בית הדין
ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי
מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד

מוסד בית דין רבני חב"ד (בשמו המקורי וועד רבני אנ"ש) בארץ הקודש הוקם בהוראת הרבי בכ"ג מנחם אב תשל"ו כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד כ-15, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים הלכו לעולמם.

היסטוריה

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה במנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים. בכ"ג מנחם אב תשל"ו כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

בכ"ח מנחם אב פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת תשל"ו[דרושה הבהרה]. שמו של בית הדין היה אז: "וועד רבני אנ"ש בארץ הקודש ת"ו"[דרוש מקור].

חברי בית הדין

חברי בית הדין עם הקמתו

באסיפת הייסוד השתתפו עשרה רבנים ורב נוסף הוזמן ונבצר ממנו להגיע. באסיפה זו הוקם בי"ד עם 12 רבנים[1]:

נוספו ופרשו

חברים נוספים בתקופת הייסוד ופרשו לאחר זמן:

הרב משה אשכנזי פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב גדליהו אקסלרוד שימש כחבר בית הדין עד שנת תשמ"א, בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ברמת גן.

בשנת תשנ"ב התמנה הרב ברוך בועז יורקוביץ לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה[דרוש מקור].

חברים חדשים

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין ומאז צורפו לבית הדין הרבנים:

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת תשע"ו צורף הרב משה הבלין רבה של קרית גת. בשנת תש"פ צורף גם הרב ישראל יוסף הנדל רב קהילת חב"ד מגדל העמק.

במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים מעדות ובעלי דיעות שונות, אך ללא הצלחה.

הוספת חברים לביה"ד תשפ"ד

ערעור הרחבת בית הדין

בכ"ו אייר תשפ"ד, נקראו חברי בית הדין לאסיפה, במהלכה הוביל הרב מנחם מנדל גלוכובסקי מהלך לצירוף שישה רבנים חדשים לבית הדין ובכך להכפיל כמעט את מספר חבריו מ-7 ל-13: הרב מאיר אשכנזי (כפר חב"ד), הרב מרדכי ביסטריצקי, הרב יוסף יצחק וולוסוב, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, הרב יעקב מנדלסון, הרב חיים קיז'נר[2].

המהלך נתקל תחילה בהתנגדות מתוך חברי בית הדין עצמו וחלקם נטשו את הדיון ובדיון היו ארבעה רבנים מתוך שבעת חברי בית הדין, ומתוכם הרב ירוסלבסקי לא הצביע בדיון על מינוי בנו ולא ברור מה הצביע בדיון על אחרים[3], אך לאחר מספר שעות בלבד, זכה המהלך לתמיכה בדיעבד של ארבעה חברי בית דין המהווים רוב מדוייק בבית הדין[4]. יש לציין כי לא יצאה הודעת מינוי חתומה מטעם בית הדין.

שלושת הרבנים שלא נטלו חלק בדיונים ובהחלטות - הרב יוסף הכט, הרב משה הבלין והרב יוחנן גוראריה, פירסמו בשבועון בית משיח[5], מכתב נוקב בו הצהירו כי ההחלטה להוסיף ששה רבנים אין לה תוקף, ומינוי אחד הרבנים בעייתי בגלל קשר ישיר לאחד מחברי בית הדין: "ההחלטה על הוספת חברים חדשים כביכול לבית דין רבני חב"ד באה"ק התקבלה שלא בהתאם לתקנות בית הדין ושלא במעמד כל חברי בית הדין וממילא שלא כדין תורה, על כן החלטה זו אינה ברת תוקף". "הרוב הדחוק החתום על החלטה זו נשען על רב הנוגע בדבר באופן ישיר ופסול על פי תורה מלדון בענינה של החלטה זו". לטענות אלו הצטרפו חסידי חב"ד נוספים, ובין השאר אף הועלה הטענה שחברי הבית דין הנוספים אינם מייצגים את כלל חסידי חב"ד[6]. שאר חברי הבית דין שתמכו במהלך, טענו מנגד כי על פי תקנון הבית דין אין צורך בהשתתפות שאר חברי הבית דין בדיון, וכן שבחירתו של הרב זלמן ירוסלבסקי נעשתה על ידי רוב תומך גם ללא אביו הרב יהודה ירוסלבסקי[7].

על המהלך להרחבת בית הדין ברוב דחוק (4 מול 3) נמתחה ביקורת ציבורית בשל טענות שונות[8][6].

שלושת רבני הערים - הרב יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט והרב משה הבלין, קראו במכתב למערכת שבועון כפר חב"ד לא לפרסם אודות המינויים שבמחלוקת[9]. ובניגוד להוראת שלושת רבני הערים, שבועון כפר חב"ד פירסם כי בית הדין מינה ששה רבנים, ובידיעה לא פורסמה הסתייגות רבני הערים, והביקורת הנוקבת על המחטף.

במכתב נוסף[10] – שלושת רבני הערים כותבים אל הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב ישראל יוסף הענדל והרב אברהם מיכאל הלפרין

  • א. הוספת החברים החדשים התקבלה שלא כדין
  • ב. לא קיים רוב להחלטה. כי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי פסול למנות את בנו הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי
  • ג. שלושה רבנים בעד המינויים ושלושה נגד. אזי אין רוב
  • ד. מוסד בית הדין ונייר המכתבים הרישמי שלו שייכים לכ"ק אדמו"ר ואינו בבעלות פרטית. ההחלטות צריכות להתקבל באופן ישר ובדיון מסודר, על פי תורה
  • ה. הוספת חברים הועלה בעבר, ההתנגדות היא למחטף
  • ו. למעשה. מבקשים להסיר מסדר היום את הוספת החברים ולהתכנס שוב להחליט בנושא.
  • מסקנה בשולי המכתב אם לא יהיה שיתוף פעולה, רבני הערים מודיעים כי יקחו אחריות על ניהול בית הדין:

באם נראה שלא קיים רצון מצידכם לפעול בשיתוף פעולה בנושא, אזי על מנת לשמור על המוסד הק' של הרבי ועל מנת לשמור על שלמות ואחדות אנ"ש בארה"ק, נצטרך לקחת אחריות על ניהול בית הדין על כל המשתמע מכך. [11]

חברי בית הדין כיום

הרכב בית הדין:

דיינים נוספים בבית הדין:

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר רחובות, מזכיר משרד בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

אב בית הדין

בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה[12]. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב נחום טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה ולאחר פטירתו מונה הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד.

מזכיר הבית דין

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.

תפקיד בית הדין

צילום כתב יד קודש משנת תנש"א בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"

במכתב משנת תשל"ו בעת ייסוד בית הדין מגדיר הרבי את תפקידיו:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין[13].

במענה לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מערב ראש חודש אדר תשמ"ב עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו[14].

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב משבט תשמ"ג כתב הרבי: "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"[15]. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב ישראל גליצנשטיין בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: "מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם"[16]. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בערב שבת קודש א' ניסן תנש"א הורה הרבי למזכירו הרב יהודה לייב גרונר למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש"כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך"[17].

סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד בארץ הקודש

הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד[13],

כמו כן ביקש הרבי באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות[18]. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש[19].

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים ופס"ד בתוקף התורה"[20].

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב יהודה לייב גרונר והרב בנימין קליין בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"[21]. ועוד כהנה רבות.

מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"[22], בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: "אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?"[23]. במענה נוסף ביקר הרבי את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"[24]. בחודש סיון תש"נ ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: "יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף"[25].

כמו כן במכתב מג' שבט תשמ"ג הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא ייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"[26]. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: "כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין שמוכרחת הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא נעשה דבר וד"ל"[27].

פעילות בית הדין

אחד מימי העיון שמארגן בית הדין

אגף ההשתלמויות

אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"[28]

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת הרבי בשנת תשמ"ח.

מנהל האגף כיום הוא הרב שמואל גלוכובסקי.

כינוסי רבנים

בשנת תשל"ח הורה הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב יעקב לנדא. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים[דרוש מקור].

מתן כשרות למוצרים

בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות 'יקבי ירושלים' (של 'שר המשקים' יונה מנדלסון). בשנת תשע"ח לאחר פטירתו של הרב זאב דב סלונים הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן הרב יורקוביץ הכשר של היכל ליובאוויטש ליקב)[29].

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל[30], אך חברי בית הדין[31] עוסקים בהענקת כשרות.

מרכז מקוואות חב"ד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז מקוואות חב"ד

בשנת תשס"ז הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

בראש האגף עומד הרב חיים אליהו גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברמה ג' בבית שמש בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.

סינון בית דין רבני חב"ד

לוגו מערכת הסינון שעל ידי בית דין רבני חב"ד

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ בקרב החסידים באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם רב או משפיע וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת תשע"ה בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי חסידי חב"ד, והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:

  • סינון מינימלי - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
  • בסיסי - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
  • מורחב - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב באינטרנט, חדשות[32], משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת לאינטרנט[33].

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר[34].

המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת[35].

קרן מעשרות

לוגו הקרן

קרן המעשרות הוקמה על ידי בי"ד רבני חב"ד בכדי להנגיש את הפרשת תרומות ומעשרות בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי[36].

הקרן הוקמה בשנת תש"פ ומפוקחת על ידי הרב ישראל יוסף הכהן הנדל. מנהלה בפועל הוא הרב רפאל שמשון לוינסון[37].

פעולות הקרן:

  1. . החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
  2. . נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
  3. . נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין

הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל, בראשות הרב שמואל גרייזמן, פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין המטה לשלום העם והארץ.

בעקבות הקמתו של מכון הלכה חב"ד, שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת תשע"ח מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

מכון הבינני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכון הבינני

מכון 'הבינני' הוא מכון להכשרת רבנים וכלי קודש, שוחטים מגיהים, וסופרי סת"ם, שהוקם בשנת תשע"ט ביוזמת בית הדין ופועל עמו בשיתוף פעולה.

לצד הקורסים, מוציא המכון בשיתוף פעולה עם בית דין רבני חב"ד מדריכים הלכתיים לקראת החגים.

יו"ר המכון הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי, ומתאם הפעילות עם המכון מטעם בית הדין הוא הרב שמואל גלוכובסקי.

פסקי בית הדין

פעילות חב"ד באה"ק

בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של צעירי אגודת חב"ד. בית הדין תקנון בן 40 עמודים[38] בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

הצבעה בבחירות

לקראת מערכת הבחירות בשנת תשנ"ו תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות[39].

לקראת מערכת הבחירות בשנת תשס"ה הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לקראת מערכת הבחירות בחודש אלול תשע"ט הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[40].

הקרן לידידות

בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[41].

השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט

בראש חודש סיוון תשס"ט, פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.

בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים[42].

פסקים בנוגע לענייני משיח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי מסמכים הנמצאים בראש ערך זה
  2. המהלך זוכה לעידודו ויש אומרים שהוא פרי יוזמתו של הרב יוסף יצחק אהרונוב ומעבר השני הרב משה שילת מתנגד נחרצות לתהליך
  3. לאחר שמינוי החברים החדשים לא עמד על סדר היום לכתחילה ואף המועמדים החדשים לא עודכנו על הליך הצפוי למנותם, והליך המינוי הועלה במפתיע על ידי סגן המזכיר, ולאחר נסיון להדיר מהדיון וההחלטה חלק מחברי בית הדין ופעולות נוספות. כאשר יצאה ידיעה באתר COL על המינוי, טרם שבית הדין הפיק הודעה מטעמו, יצא מכתב הבהרה המבטל את מהלך ההרחבה ועל המכתב חתמו מזכיר בי"ד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי וקבוצת רבני הערים בבי"ד: הרב יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט והרב משה הבלין.
  4. בשעות הערב נערך מפגש בביתו של הרב ירוסלבסקי, בו נטלו חלק הרב ירוסלבסקי, הרב גלוכובסקי וארבעה מהרבנים החדשים, במהלכו בירך הרב ירוסלבסקי את החברים החדשים.
  5. גיליון 1412 עמוד 10.
  6. 6.0 6.1 חב"ד אינפומי אמר בג"צ ולא קיבל?, באתר אינפו.jpg  כ״ז באייר ה׳תשפ"ד
  7. רוב חברי בית דין רבני חב"ד מברכים את הרבנים החדשים סי או אל סמליל.jpg.
  8. הטענות העיקריות הן: א. בי"ד כלל לא דן בנידון וחברי בי"ד לא עודכנו שהמהלך על סדר היום ולכן הרב הכט לא ראה צורך להגיע, ואילו הרבנים גורארי והרב הבלין יצאו לפני הדיון וההצבעה בנושא. ב. בי"ד לא עידכן את הציבור אם היה דיון, הצבעה, החלטה, חתימות. ג. הקריטריונים למינוי הרבנים החדשים אינה ברורה, ונראה כי נבחרו באופן שרירותי רבנים שיש להם קרבה משפחתית לחלק מחברי בית הדין המכהנים, ולא לפי גודל וחשיבות הקהילה או קריטריון הגיוני אחר. בנוסף, עלתה טענה שאופן המינוי נוגד את הנחיית הרבי לרב ירוסלבסקי שפעולות בית הדין מחוייבים להיות באמצעות אסיפה מסודרת עם דיון בנוכחות כל הרבנים, חתימות על החלטה משותפת, ולא שחברי בית הדין מדברים זה עם זה באופן פרטי ומגיעים להחלטה.
  9. שיחה: בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#צו מניעה שבועון כפר חב"ד
  10. שיחה: בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#שלושת רבני הערים תובעים דיון חוזר בהוספת חברים
  11. ההדגשה במקור
  12. "כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." אגרות קודש, י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
    חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.
  13. 13.0 13.1 אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו.
  14. ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב
  15. נדפס בספר מקדש מלך ח"א ע' 208-9
  16. ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב
  17. מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי בגליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ
  18. יחידות הרב ירוסלבסקי תשנ"א[דרוש מקור: הזוכר למזכיריו].
  19. שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א
  20. לצילום המענה
  21. מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט (נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד)
  22. ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, מענה רס"ז.
  23. במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?
  24. קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.
  25. ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51
  26. על פי צילום האיגרות
  27. ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו
  28. תשועה בְּרַב יועץ - סיכומי ההרצאות מאלול תש"ע אינפו.jpg
  29. חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ'
  30. שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה
  31. הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גוראריה.
  32. כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי
  33. בתקופת נגיף הקורונה (תש"פ - תשפ"ב) השיק הסינון את מסלול ושיננתם - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.
  34. אתר מערכת הסינון של בית הדין
  35. אתר היוטיוב המסונן של הבית דין
  36. כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין. להרחבה, ראו בשבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 56.
  37. למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת תש"פ התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.
  38. התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח
  39. ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236
  40. רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה
  41. ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת
  42. לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים, באתר חב"ד אינפו, י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).