גדליהו אקסלרוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדליהו אקסלרוד
הרב אקסלרוד

רב קהילת חב"ד בחיפה ומלפנים אב בית הדין בחיפה
תאריך לידה ד' אלול תש"א
מקום פעילות חיפה
תפקידים נוספים מרבני מכון הלכה חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד

הרב גדליהו אקסלרוד (יליד שנת תש"א, 1941) הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, מרבני קהילת חב"ד חיפה ו'מכון הלכה חב"ד' וחבר הנהלת 'מטה משיח'. שימש בעבר כאב בית הדין בחיפה וכראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע. הרב אקסלרוד ידוע כרב שלא נרתע מלצאת למאבקים ולומר את דעת התורה ללא חשש.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אקסלרוד נולד בד' אלול תש"א, לאביו הרב משה אקסלרוד ולאמו מרת חיה שרה, בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה דתי ברמת גן וכן בישיבת תומכי תמימים בלוד וקיבל השפעה מהרב שלמה חיים קסלמן. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו[1]. הרבי דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ברמת גן.

בחג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לרבי, והרבי קיבלו ליחידות בחביבות גדולה.

בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א, מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת תשס"א יצא לגמלאות. חבר הנהלה במטה משיח והיה בין הרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח (אייר, תשנ"א).

פסק הדין הראשון שהוגש לרבי. הרב אקסלרוד הוסיף לפני חתימתו: "בכח תורתנו הקדושה הגיע עת התגלות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח אשר ישב על כסא ה'"

משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ט' חלקים) וכן חידושים בחסידות על התורה בשם "מגדל צופים על התורה".

בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד' ונמנה על הרבנים המשיבים בפרוייקט 'קו לרב'.

פועלו[עריכה]

מיהו יהודי[עריכה]

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין מיהו יהודי. ומביע את דעתו הקדושה של הרבי בעניין בפומבי. בשנת תשד"מ התבקש להתראיין לעיתון מסויים בנושא מיהו יהודי ושאל את הרבי האם להיענות לכך וקיבל מענה: " ה"ה רב וכבר התחיל במצווה גדולה זו ומה השאלה עתה?!![2]". עוסק רבות בנושא הגיור ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי, מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של הרבי בעניין זה.

שלימות הארץ[עריכה]

הרב אקסלרוד לבוש שק ותוקע בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין שלימות הארץ. הוא נמנה בעבר בין רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ. לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג הודיע יו"ר המטה הרב שלום דובער וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה העולמי להצלת העם והארץ והרב אקסלרוד ביניהם. מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני ההתנתקות[3]. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני בחיפה[4].

קבורה כהלכה[עריכה]

הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות

בשנת תשע"ב הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ[5]. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות[6]. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא[7]. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין.

משפחתו[עריכה]

  • אשתו, הרבנית ציפורה פייגא אקסלרוד.
בניו

ספריו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש
חברי בית הדין כיום מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל
חותמת בית דין רבני חבד.jpg
אבות בית הדין במשך השנים הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי
חברי בית הדין בעבר הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג
דיינים בבית הדין הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב חיים קיז'נר
מזכירות ר' זלמן נוב

הערות שוליים