תומכי תמימים קרית גת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומכי תמימים קריית גת
ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg
מבנה הישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד תשי"ט
מיקום קריית גת
מייסד הרב דב טייכמן, הרב יעקב פלס
ראש הישיבה הרב משה הבלין
מנהל גשמי הרב לוי יצחק הבלין הרב לוי יצחק גרונר
מספר תלמידים 200
ספר פלפולים לכבודו של מלך
קובץ הערות קריית מלך רב

תומכי תמימים קריית גת (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) הינה ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ומשכנה מיום הווסדה ברחוב אליהו הנביא 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

רקע[עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שישמש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין. בשנת תשל"ט על פי הוראת הרבי מונו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר.

בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ואברהם מענדל פרידלנד ("בומי").

בשנת תש"נ נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן (ג'יי ג'יי)תבנית:הערה מכונה כך על שם ראשי התיבות של שמו הפרטי באנגלית J.J.).

בשנת תשס"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ברוסטוב.

בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת תשע"ג נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

בחודש אלול תשע"ה נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון תשע"ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנה"ל תשע"ח - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' והוא מכהן כר"מ לצד הר"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל ("בומי") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה"ל תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).

צוות הישיבה כיום[עריכה]

צוות הישיבה בעבר[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

מתיבתא[עריכה]

כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה

המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת תשס"ג. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת תשע"ה. מאז מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל בשנת תשעז פרש הרב שלמה חנני'ה ממן ואותו החליף הרב מרדכי גבאי

בשנת תשס"ד נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה. במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת תש"ע לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.

ישיבה קטנה[עריכה]

בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב יוסף יצחק זילברשטרום.

ראה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבה קטנה תות"ל קריית גת
.

תולדות הישיבה[עריכה]

בחודש אלול תשס"ט לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר לשם ולתפארת המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה.

הערות שוליים


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
תחת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נצרת עילית · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס · אגאדיר (מרוקו) ·