שאול דובער זיסלין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שאול בער זיסלין

הרב שאול דובער זיסלין (תרמ"א-י"ב סיון תשכ"ד), היה מחשובי רבני חב"ד מזקני החסידים והמשפיעים בארץ ישראל, וממייסדי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיירה קריסלבה שבלטביה, לר' ניסן בשנת תרמ"א. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים שצעדרין שהיתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא וארשא בברית המועצות. עשרות מתלמידי התמימים היו ממושפעיו. יחסם אליו היה כיחס של תלמיד לרבו. גם עשרות שנים אחרי שלימדם התייחסו אליו ביראה ממש.

אחד המיוחד מתלמידי "תומכי תמימים", ותלמיד מובהק להמשפיע הדגול והמפורסם הגה"ח הר"ש גרונם ז"ל. פה מפיק מרגליות החכמה בשפה ברורה ובדבורו הצח, וכאשר היה עובר בעיירות אנ"ש וחזר לפניהם דא"ח היה להם למשיב נפש. כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחלת חורף עת"ר בשצעדרין ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. אחר כך היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחכ"מ כיהן ברבנות בעיר ארשא עד עלותו לארץ הקודש בתרצ"ד, ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. בהיותו גם חבר הרבנות הראשית ובתפקידו כמפקח על כשרות המקואות נתפרסם כמומחה למקואות ופנו אליו לחוות דעתו מערים שונות בקשר לכשרות המקואות. לשיעוריו והתועדויותיו יצאו מוניטין ונהרו רבים לשמוע אותם כי כל השומע אמרותיו יתענג, וכולם הבינו את אשר דיבר וכאשר ביאר איזו אגדה או פסוק עפ"י טהרת הענינים היו נפקחים העיניים ממש. מדי שבת בשבתו היה חוזר דא"ח עד פטירתו.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים בתל אביב וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.

המקווה בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.

כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב-יפו, ומשנת תש"א לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.

לשיעוריו והתוועדויותיו יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקים, היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרון.

היה ממייסדי ומנהלי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.

נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש הרבי שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת אחי תמימים תל אביב.

נחשב בקרב חסידי חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול בחסידות, ומכל העולם הריצו אליו שאלות.

שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסליו ת"ש) בבית הכנסת בו כיהן כרב.

נפטר בליל שבת קודש פרשת נשא, אור לי"ב בסיון תשכ"ד והוא בן 83 שנים.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית, בתו, חתנו, נכדיו וניניו.

בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר').

במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהילים במשך כל הלילה.

ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה לבית העלמין קרית שאול.

ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה:

י.png אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין שנתבקש לישיבה של מעלה. י.png

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
-
יושב ראש אגו"ח
תש"א - תשכ"ד
הבא:
חיים אליעזר קרסיק