פינסק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פינסקאנגלית: Pinsk; ברוסית: Пинск) היא עיר במחוז ברסט ברוסיה הלבנה, הממוקמת מדרום לעיר הבירה מינסק. בין השנים תקע"ט-תש"ב היוו היהודים את הרוב הגדול של תושבי העיר, ובשנת תרצ"ט היו היהודים תשעים אחוז מאוכלוסיית המקום.

העיר סבלה ממלחמות רבות ונכבשה מספר פעמים על ידי הצבאות השונים שנלחמו על השליטה באזור, וסופחה בכל פעם למדינה אחרת. בזמן השואה נכבשה העיר על ידי הנאצים, שהשמידו שלושים אלף יהודים מתושבי העיר.


היסטוריה[עריכה]

העיר הוקמה בשנת ד'תתנ"ז, והתפתחה בצעדים איטיים, והאוכלוסייה גדלה בהדרגה כשבעיר מתיישבים עם הזמן אלפי משפחות יהודיות. בזמן פרעות ת"ח-ת"ט נכבשה העיר על ידי צבא הקוזאקים של בוגדן חמילנצקי, ונערך בה טבח המוני של יהודי העיר. בגלל מיקומה האסטרטגי, נכבשה העיר פעמים רבות, נשרפה ונשדדה, תושביה נהרגו שוב ושוב במלחמות הרבות שפקדו את העיר, אך היא הצליחה להתאושש ולהתיישב מחדש בכל פעם, ולפתח כלכלה מבוססת שהתבססה על האדמות הפוריות שהיו סביבה, חכירת יערות שהיו באזור בשפע, ועיסוק בבית הדפוס הגדול שפעל בעיר עד שנת ה'תק"ד.

בתחילה, היתה פינסק מבצר של המתנגדים לתורת החסידות, אך בספר הזכרונות מספר אדמו"ר הריי"צ באריכות כיצד במהלך מתוכנן היטב מראש נכבש מבצר ההתנגדות על ידי חסידיו של רבי אליהו בעל שם, והוסרה ההתנגדות החריפה של תושביה לתנועת החסידות, דבר שאיפשר הקמת בתי כנסת חסידיים במקום, וקיומה של קהילה חסידית תוססת.

קרלין, שנחשבה כפרבר של פינסק, היתה מרכז להפצת תורת החסידות על ידי רבי שלמה מקרלין שהתיישב בעיר, ועל ידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכיהן כרב העיר פינסק, אך בשנת תקמ"ה בעקבות לחץ של קהילת וילנא והמתנגד אביגדור, גורשו שניהם מהעיר, ובכל רוסיה הלבנה נשאר רק אדמו"ר הזקן שהמשיך לפעול להפצת החסידות.

העיר נכבשה על ידי הגרמנים בתקופת מלחמת העולם הראשונה והעוסקו בעבודות כפיה לצרכי הצבא הגרמני, אך הגרמנים לא ביצעו בהם מעשי רצח ולא התעללו באנשי הקהילה ובמוסדות הציבוריים. בתקופת מלחמת העולם השניה נכבשה העיר על ידי הגרמנים, ותושביה כונסו בגטו, שהושמד ברובו על עשרות אלפי תושביו.

רב העיר כיום הוא הרב יוחנן ברמן, חסיד קרלין[1], המפעיל במקום בית כנסת יהודי פעיל, מקווה טהרה, ישיבה, חנויות מאכלים כשרות, ומוסדות חינוך יסודיים לבנים ולבנות, ומוציא לאור עלון שבועי המסקר את הפעולות ומביא דברי תוכן יהודי לאנשי הקהילה.

נכון לשנת תשע"ג כוללת האוכלוסיה הכללית של העיר קרוב למאה חמישים אלף תושבים.

רבני העיר[עריכה]

  • רבי נפתלי כ"ץ (ה'שצ"ט-הת'"ד).
  • רבי יעקב שור (ה'ת"ד-פרעות ת"ח ות"ט).
  • רבי שמשון (ה'ת"כ-ה'ת"ל).
  • רבי רפאל זיסקינד הכהן (תקכ"ה-תקל"ה)[2], מחבר הספרים 'תורת יקותיאל', 'ושב הכהן'.
  • רבי לוי יצחק מברדיטשוב (תקל"ה-תקמ"ה)[3][4].
  • אביגדור בן חיים (תקמ"ה-תקנ"ג[5]).
  • הרב חיים בן פרץ הכהן (תקס"ז-תקפ"ו[6]).
  • הרב יעקב בן אהרון ברוכין (תקפ"ו-תר"ד).
  • הרב שמואל אביגדור תוספאה (תרט"ו-תר"כ).
  • הרב אלעזר משה הורביץ (תר"כ-תר"נ).
  • הרב ברוך הלוי אפשטיין, מחבר הספר 'תורה תמימה' (תר"נ-תרס"ד).
  • הרב דוד פרידמן (תרס"ד-תרע"ה).
  • הרב אהרון וואלקין (תרע"ה-תרצ"ט).
  • הרב יוחנן ברמן (מכהן כיום כרב העיר).

ילידי העיר[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. סייע לארכיון ספריית ליובאוויטש לאחר שהעביר להם תכריכים של כתבי יד שנכתבו על ידי רבותינו נשיאינו.
  2. התפטר מרבנותו בפינסק בעקבות הזמנתם של יהודי פוזנא שיבוא לשמש כרב בעירם.
  3. תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמוד כב.
  4. פוטר מהרבנות בעקבות לחץ מצד ראשי הקהל של וילנא, שדרשו מאיתם בתוקף לפטר אותנו מרבנותו (בעקבות שתדלנותו של אביגדור בן חיים), וכתבו להם באגרת מיוחדת: "הראוי היה שירימו המצנפת ויסירו העטרה מהרב הגאון.. להרים העטרה מאת הרב הנ"ל אב בית דין דקהילתכם, ואל יורה ואל ידין, ולקחת מאתו שבט המושל ומקל עוז, כלה גרש יגרשו אותו" (נדפס בספר 'חסידים ומתנגדים' חלק א' עמוד 34).
  5. הוא הודח ממשרת הרבנות לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו להביא להפללתו של אדמו"ר הזקן, מנהיג תנועת החסידות ברוסיה).
  6. התפטר מהרבנות בעקבות רצונו לעלות לארץ ישראל.
עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר ·ז'לובין · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אורשה · בישנקוביץ · ברסלב · גלובוקי · דוברובנה · דיסנא · דישקע · דרויה · לפל · הרדוק · טולצ'ין · סיינו · סוראז · פולוצק · צשניק · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהעיירות בפולין