בריסק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנצי"ב מוולוז'ין
ר' משה (מציריך) בן ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק

שושלת בריסק, היא שושלת של רבנים וראשי ישיבות מפורסמים בכל העולם.

הדור הראשון[עריכה]

הקשר מחל מהגאון רבי חיים מוולוז'ין, (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם אדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי.

אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (וילנא תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת תקפ"ז וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי יעקב ליפשיץ מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת תקצ"ה. אודותיו ראה עץ חיים [1]. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם אדמו"ר הזקן.[2]

המשך השושלת[עריכה]

בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי יצחק מוולוז'ין, היה בקשר עם האדמו"ר האמצעי והצמח צדק.

בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק, הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה.

בנו רבי חיים מבריסק ידידו של אדמו"ר הרש"ב, נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי ברוך בער ליבוביץ' בעל הברכת שמואל, רבי איסר זלמן מלצר, רבי שמעון יהודה שקאפ, רבי אלחנן ווסרמן, רבי יחזקאל אברמסקי ועוד.

לרבי חיים היו שלושה בנים. בכור בניו רבי ישראל גרשון, והבן השני היה ר' משה, שהיה חתנו של רבי יעקב משה מרדכי הכהן ביאלער, שנודע בשם החיבה ר' משה, נכד החידושי הרי"מ מגור דרך חתנו רבי ישראל

הדור החמישי והשישי[עריכה]

רבי משה סולובייצ'יק[עריכה]

רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז

בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי חב"ד, נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט תש"א. בגיל 62, בשלהי שנת תרע"א, הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לוילנא הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.

בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת תרפ"ט בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.

הוא היה גם אביו של איש התורה ולהבדיל המדע הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' אהרן סולובייצ'יק, שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.

בנו השלישי של רבי חיים, היה הרב יצחק זאב סולובייצ'יק שעלה לארץ ישראל לאחר המלחמה, והיה לאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש.

בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים.

מקורות[עריכה]

  • חלק מערך זה, הוא מתוך פתיחה לספר חידושי הגר"ח על בבא מציעא, מהדורת אורייתא.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100
  2. גדולי התורה שבדור.
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא