פינחס רייזס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פנחס רייזס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרך "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי אדמו"ר הזקן שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"מניח".

החסיד רבי פינחס שיק (רייזס) משקלוב (?-תקפ"ד), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. היה חוזר ומניח מרכזי של מאמרי אדמו"ר הזקן, שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות תנועת החסידות, ופעל להכתרתו של אדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב[1] והיה עשיר ובעל צדקה[2]. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר הבית רבי: "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"[3].

רבי פנחס פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן בשנת תקל"א בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם למדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה האדמו"ר הזקן[4].

לאחר ויכוח שקלוב בשנת תק"מ הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן בליוזנא. את הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקן ובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה[5]. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו[5].

בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מהחדרים של חסידי אדמו"ר הזקן[4]. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקן לערי ליטא להפצת תורת החסידות[6], רבי פנחס גם הדפיס את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר[7]. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבל הסכמותיהם לספר[8].

רבי פנחס להיות דייקן ו"חוזר" זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של אדמו"ר הזקן מאז שנת תק"מ, והיה לבעל שמועה מהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ[9].

אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית אצל רבי פינחס, בכ' בטבת תקס"ז. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"[10].

בשנת תקע"א, בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל, קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות, ולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן[3]. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי המעמד[11]. ונחשב לזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי[12]

אדמו"ר האמצעי התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"[13].

נפטר בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו"ר האמצעי בסוף שנת תקפ"ד[14] השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

הנחת מאמרי אדמו"ר הזקן[עריכה]

רבי פינחס היה מהמניחים הבולטים שהעלו על הכתב את מאמרי אדמו"ר הזקן. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס נשכב בסמוך ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים[5][15]. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ואדמו"ר הצמח צדק קרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[16].

בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס הרבי את סדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן", הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ"[17].

משפחתו[עריכה]

רבי פנחס היה חשוך בנים.

אחיו
  • הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק
  • הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב
  • הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב למהר"ם שיק ול'אמרי דוד'
  • הרב משה שיק
  • הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
  • אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב על ידי האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שהוביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרב דובער לוין, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.
  2. בית רבי.
  3. 3.0 3.1 בית רבי חלק א, פרק כו.
  4. 4.0 4.1 ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב', ליקוט יג, סעיף יד ואילך (במהדורה המתורגמת ללה"ק, ע' 318 ואילך).
  5. 5.0 5.1 5.2 שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: ש"פ תשא תשח"י. פורים תשכ"ג, תשכ"ז.
  6. לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח.
  7. רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 497).
  8. ביחד עם יצחק משה מיאסי ומשה ווילענקער. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הרייי"ץ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
  9. שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם.
  10. ברשימת המאמר שכתב רבי משה (בן אדמו"ר הזקן), כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטרשלה ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.
  11. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.
  12. מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').
  13. ספר השיחות תש"ח שם.
  14. מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א בהערה 14. בניגוד לכתוב בבית רבי שנפטר בשנת תקפ"ה.
  15. ראה גם שיחת פורים תש"כ.
  16. ספר השיחות תש"ח, ע' 246. רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.
  17. וראה בהוספות שם (ע' קצא), לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר הריי"צ (שנדפסו עד תשח"י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי פינחס, שנלקטו על ידי הרבי.