יהושע צייטלין משקלוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק ביהושע צייטלין משקלוב. אם התכוונתם ליהושע העשיל צייטלין, משפיע במונטריאול, ראו יהושע העשיל צייטלין.

ר' יהושע צייטלין (או צייטלס, צייטליש), מגאוני שקלוב המתנגדים, שדלן ציבורי ומתומכי המשכילים. אדמו"ר הזקן ביקר בביתו לפי תנאו של נטע נטקין תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני.


תולדות חיים[עריכה]

ר' יהושע נולד בשנת תק"ב או תק"ג בשקלוב (מחוז מוהילב), היום בבלארוס. בצעירותו למד אצל בעל ה"שאגת אריה".

שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת תקנ"ב בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים משכילים.

ביקור אדמו"ר הזקן בביתו[עריכה]

כשיצא אדמו"ר הזקן ממאסרו הראשון נלקח בטעות לביתו של נטע נטקין, מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של החסיד ר' מרדכי מליעפלי.

בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך החסידות. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו השני. את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין.

בעת ביקור אדמו"ר הזקן בביתו של ר' יהושע, רצה הלה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי צדיק או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל זקן ודיבר יידיש, וציווה עליו להביא יין[1].

כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"[2]. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול). נסיונו להכשיל את אדמו"ר הזקן בשתיית יין נסך, גרמה לו להפסד כספי גדול, היות שהמשרת הגוי נכנס למרתף והדבר גרם לכך שכל היין שהיה שם ייאסר בשתייה.

אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך החסידות בשיטת הבעל שם טוב, שתורה בלי יראה שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי 'גדפין' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים)[3]. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".

השתמדות חתנו[עריכה]

נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, אברהם פרץ, נסע בעצת ידידו, נטע נוטקין לפטרבורג על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת תקס"ט או תק"ע.

הערות שוליים

  1. יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא בשוגג.
  2. ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".
  3. מובא בתניא פרק מ'