אברהם פרץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהם פרץ, מתנגד תלמיד חכם, חתן של ר' יהושע צייטלין[1] משקלוב, המיר את דתו כפי שחזה אדמו"ר הזקן.

היה תלמידו וחבירו של יהודה ליב נווחוביץ', משכיל שפעל לאסור את אדמו"ר הזקן.


נבואתו של אדמו"ר הזקן[עריכה]

כשיצא אדמו"ר הזקן מהמאסר הראשון בפטרבורג שאלו אותו החסידים לאן רצונו לנסוע דבר ראשון, וענה להם שיקחו אותו לביתו של החסיד מרדכי מליעפלי. תחת ביתו של ר' מרדכי התגורר ר' נטע נטקין, אחד המתנגדים שהלשינו על אדמו"ר הזקן את העלילה השפלה בשלה ישב במאסר, ובטעות הובילו אותו החסידים לביתו של המתנגד במקום לביתו של ר' מרדכי.

בביתו קילל נתן את אדמו"ר הזקן, ולאחר שיצא משם התבונן בדמותו המדהימה, עד שהחליט לפעול למען שחרורו של אדמו"ר הזקן במאסרו השני. אך לסיוע עבור השחרור הציב תנאי שאדמו"ר הזקן יבקר אצל שלושה מגדולי המתנגדים. אדמו"ר הזקן קיים את התנאי ואחד מהשלושה היה ר' יהושע צייטלין משקלוב.

ר' יהושע רצה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי צדיק או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל זקן ודיבר יידיש, וציווה עליו להביא יין[2].

כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"[3]. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול).

אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך החסידות בשיטת הבעל שם טוב, שתורה בלי יראה שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי 'גדפין' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים)[4]. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".

השתמדותו[עריכה]

באחד הימים קרא לאברהם פרץ חברו הוותיק, יהודה ליב נבחוביץ' והציע לו לעזוב את שקלוב לפטרבורג לטובת עסקים. אברהם השתכנע, ועזב את בית אשתו והילדים אצל חותנו ר' יהושע, ונסע לפטרבורג שם החל לגלגל עסקים והתעשר מאוד. עם הצלחתו בעסקים התדרדר רוחנית, וכעבור זמן חזר לשקלוב על מנת לקחת את אשתו והילדים. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת תקס"ט או [[תק"ע]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. מתנגד אצלו ביקר אדמו"ר הזקן כשיצא מהמאסר הראשון לפי תנאו של נטע נטקין (להרחבה - מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן).
  2. יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא בשוגג.
  3. ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".
  4. מובא בתניא פרק מ'.