מים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מים

מים הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד ספירת החסד. בחסידות מבואר כי מקור האהבה העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ומים התחתונים.

בקבלה ובחסידות[עריכה]

מים העליונים ומים התחתוניים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מים התחתונים

ביום השני לבריאת העולם, ברא הקב"ה את המים, וחילקם למים העליונים ומים התחתונים, שמים וים. בתיקוני זהר[1] נאמר על המים התחתונים: "מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא". (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).

בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.

מים נוקבין[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העלאת מיין נוקבין

למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש אהבה מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו מים נוקבין שהם מצד המקבל, והיא בבחינת אור חוזר מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה אהבה ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.

התורה[עריכה]

התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת והה' חסדים הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי החלב המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות (חג"ת נה"י) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו החב"ד.

במסכת תענית נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה.

באר מים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – באר מים

בהלכה ומנהג[עריכה]

שתיית מים[עריכה]

המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"[2]. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל[3].

מים אחרונים[עריכה]

קודם ברכת המזון ישפוך על פרקי אצבעותיו מים. הרבי הריי"ץ נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים

מים שלנו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מים שלנו
הרבי בשאיבת מים שלנו

לצורך אפיית המצה יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו להחמיץ את הקמח.

מקווה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקווה

כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו

למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.

מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים

ניגונים[עריכה]

כאיל תערוג לאדה"ז[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)

ניגון זה שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.

ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.

מילות הניגון הם:

י.png כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ י.png
– תהילים מב, ב. דברים ו, ח

כאיל תערוג להצמח צדק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)

שגור היה אצל אדמו"ר הצמח צדק ניגון דבקות זה.

ניגון זה הוא ניגון י"ד בספר הניגונים.

מילות הניגון הן:

י.png כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?... י.png
– תהילים מב, ב-ג

פלגי מים[עריכה]

הניגון פלגי מים מקורו מיהודי גרוזיא ונרשם מפי החסיד ר' סנדר מנקין. ניגון זה הוא ניגון רס"ו בספר הניגונים. מילות הניגון הם:

י.png "פלגי מים תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין". י.png

על הסלע[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון על הסלע הך

הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה.

ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.

מילות הניגון הם:

י.png "על הסלע הך ויצאו מים". י.png
– נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת

הערות שוליים

  1. תיקון ה' (יט, ב).
  2. חולין דף קה: וברש"י שם
  3. ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר