ניגון ארבע בבות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ד' בבות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תווי הניגון 'ארבע בבות' מספר הניגונים

ארבע בבות (במקור באידיש: דער ניגון פון פיר פאַלען. מכונה גם ניגון אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון החשוב והעמוק מבין ניגוני חסידות חב"ד. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים[1].

ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון[עריכה]

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[2]:


בבא בניגון עולם רוחני אות משם הוי' דרגה בנשמה אור אלוקי משמעות
ראשונה עשיה ה"א (תתאה) נפש ממלא כל עלמין בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
שניה יצירה וא"ו רוח ממלא כל עלמין בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
שלישית בריאה ה"א (עילאה) נשמה סובב כל עלמין בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
רביעית אצילות יו"ד חיה (יחידה) עצמות בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.

זמנים בהם מנגנים את הניגון[עריכה]

בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים[3]. מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו[4].

בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: שלושה רגלים, פורים[5], י"ט כסלו, י"ב תמוז, חודש אלול, ימי הסליחות[6] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.

קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן ניגון הכנה לד' בבות, ניגון עתיק, אשר היה חביב על הרבי הרש"ב.

מסגולות הניגון[עריכה]

הרבי המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה". אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות, לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." אדמו"ר הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[7]. עוד אמר אדמו"ר הריי"צ: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"[דרוש מקור].

כשמנגנים ניגון זה אצל הרבי בהתוועדויות, הוא מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלוש פעמים.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

שמע
וידאו

מידע[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
  2. מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסליו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסליו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.
  3. אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
  4. ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).
  5. ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 12.
  6. ספר השיחות תש"א עמ' 85 - 86.
  7. ראהספר השיחות תש"ז עמוד 101.