ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנעים זמירות הינו ניגון מלא רגשי געגועים וכוסף הנשמה לדבקותה באלוקים חיים.

מילות הניגון (מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז): "אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג, נַפְשִׁי חָמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ".

היסטורית הניגון[עריכה]

הרבי לימד ניגון זה בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יום טוב - לפנות בוקר בשנת תשכ"ב[1]. לאחר ההקפות אמר הרבי שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: אדמו"ר הזקן לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת הקבלה. והסיפור[2]: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו חסיד פולין, רוקד מסביב לעמוד את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום.

אגדה חסידית אחרת מוסיפה רקע לסיפור[3]: היו היה יהודי עשיר מאוד בעל ממון ונכסים מרובים. הוא היה נוהג בשבתות ללכת לטייל בנחלתו. שבת אחת הגיע מתוך פיזור נפש לקצה הנחלה, שגבלה בנחלת פריץ גוי. הוא ראה מהעבר השני של הנחל, בית מט לנפול שנראה בית יהודי, ומתוכו שמע בכי. הוא נכנס לבית וראה אישה וילדים רכים יושבים על הרצפה. לשאלתו, ענתה לו האישה שבעלה הושלך לבור על ידי הפריץ בגלל חוב. היהודי החליט לשלם את החוב כי רצה לקיים מצוות פדיון שבויים. אך היות ומחיר הפדיון היה למעלה מהמשוער, נאלץ העשיר למכור את כל נכסיו המרובים והיקרים עבור מצוות הפדיון. למחרת, הלך היהודי העשיר (לשעבר) ושכר דירה בעיר הגדולה. בלילה בא אליו היהודי שאותו שחרר, בחלום, ואמר לו: אני נפטרתי מן העולם, בחיי בעולם הזה הייתי צדיק נסתר, וכשהגעתי לעולם האמת, לא נתנו לי להיכנס, כי נשארתי בעל חוב לך על הטובה שעשית לי. אנא בקש דבר מה ומשמיים ימלאו את מבוקשך. העשיר ענה לו: אני רוצה לשמוע את הניגון שמנגנים בגן עדן, ביום הכיפורים. ענה לו הצדיק הנסתר: אמנם גדולות ונצורות בקשת, אבל בקשתך תמולא. העשיר שכח מהחלום. כשהגיע ערב יום כיפור, הלך מוקדם לבית הכנסת והתיישב בספסל אחורי. הוא שקע בניגון והתעורר ממנו רק בצאת הצום. זה הניגון ששמע, שהובטח לו בחלום.

ניגון זה הוא ניגון רכ"ג בספר הניגונים.

קישורים חיצונים[עריכה]

זמרים
להקות ומקהלות
שונות
ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · מסורת הנגינה · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשכ"ב, באתר HebrewBooks
  2. תרגום מדברי הרבי באידיש, לא מוגה
  3. מפי ר' ראובן דונין ששאל את הרבי ביחידות אודות הניגון. הרבי הוסיף וסיפר לו את הסיפור על פדיון שבויים (מהספר 'שהרבי יחייך').