עולם האצילות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולמות אבי"ע
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
עולם העשיה
אופן בעשיה · עולם העשיה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשיה הגשמי

עולם האצילות הוא הראשון מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן אור אין סוף ממש.

עולם האצילות שונה משלושת העולמות בי"ע בכך שהוא מכלל עולמות האין סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, ונראים כמציאות נוספת המסתירה עליו.

ענינו[עריכה]

עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות אבי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד"[1], כלומר, שאואין סוף מתאחד באיחוד גמור הן עם האורות של עולם האצילות, והן עם הכלים של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין".

בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"[2], לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. עולם האצילות כולל את עשר ספירות שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.

עולם האצילות נוצר מאור אין סוף באופן של 'האצלה', כלומר, שהקב"ה האציל והפריש מאור אין סוף, באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.

התואר אצילות[עריכה]

עולם האצילות נברא באופן של האצלה. ובזה ישנם ב' פירושים:

א. האצלה מלשון הארה, והוא כמו נר המדליק נר אחר שאינו חסר מאום, ובעצם הוא אותו האור, ולכן נקרא "אצילות", מלשון - אצלו. שעדיין הוא מאוחד עמו (עם האור שקודם האצילות).

ב. האצלה מלשון הפרשה, שעולם האצילות הופרש מהאור שקודם לו. ולכן אף על פי שבאופן כללי נקרא "איהו וחיוהי חד" וכו', מכל מקום, אינו חד לגמרי אלא כבר נעשה בו שינוי והוא גם כן מוגבל (שישנן עשר ספירות ולא תשע ולא אחד עשרה).

בבחינת ממוצע[עריכה]

עולם האצילות הוא הממוצע שבין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: עולמות אין סוף שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי"ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות בי"ע לאור אין סוף.

ידוע שבכל ממוצע ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, האור הוא התחתון שבעליון, ואילו הכלים (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.

הפרצופים של עולם האצילות[עריכה]

בשל היות עולם האצילות עולם הממוצע בין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע, הרי מובן שהתגלותו של הקב"ה בעולמות בי"ע היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי הספירות והפרצופים של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים בעולמות בי"ע מהווים ענין הנידון רבות בתורת החסידות.

ספירת הכתר של עולם האצילות נקרא בשם כתר עליון. ספירה זו היא בבחינת מקיף לעולם האצילות, ולכל עולמות אבי"ע. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - עתיק יומין וחיצוניות הכתר - אריך אנפין.

ספירות חכמה ובינה של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שהפרצוף של ספירת החכמה נקרא בשם אבא עילאה, והפרצוף של ספירת הבינה נקרא בשם אמא עילאה.

הפרצוף של המידות של עולם האצילות נקרא בשם זעיר אנפין. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות בי"ע.

התגלות עולם האצילות בעולמות בי"ע[עריכה]

עולם האצילות מתגלה בעולמות בי"ע על ידי מלכות דאצילות. שספירת המלכות ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת מלכות דאצילות מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.

בסדר ההשתלשלות הכללי[עריכה]

עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות אבי"ע, אולם מובן כי בהשתלשלותו באור אין סוף, עד שמבואר כי "כולם בחכמה עשית" שאפילו חכמה עילאה שהיא ספירת החכמה של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.

סדר השתלשלות העולמות מאור אין סוף לעולם האצילות, נקרא בשם עולמות אבי"ע דכללות. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא אור אין סוף שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא אדם קדמון, יצירה דכללות הוא פרצוף עתיק יומין ואריך אנפין, ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.

עולמות אלו נקראים גם בשם עקודים נקודים ברודים, שפרצוף עתיק יומין נקרא גם עולם העקודים, פרצוף אריך אנפין נקרא גם עולם הנקודים, ועולם האצילות נקרא בשם עולם הברודים.

כולל הפכים[עריכה]

עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.

מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש בכלים כדי להתגלות, והוא בבחינת גילוי ההעלם, דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של משה רבינו.

כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת רבי), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.

ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.

כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול בכתר. ולכן הביטול של הספירות באצילות הוא ביטול בתכלית, וספירת החכמה שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "אבא עילאה מקנן באצילות". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו יש מאין, וכמאמר: החכמה מאין תמצא.

וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.

נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - רזא דמהמנותא. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין אור אין סוף ברוך הוא המאציל לבין הנבראים (בי"ע).

הקליפה בעולם האצילות[עריכה]

מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת קליפת ראומה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. תקו"ז בהקדמה (ג, סע"ב)
  2. תהלים ה, ה. וראה לקוטי תורה במדבר ג, סע"ג
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות").