עתיק יומין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולמות אבי"ע
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
עולם העשיה
אופן בעשיה · עולם העשיה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשיה הגשמי

עתיק יומין הינו הפרצוף של פנימיות כתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות. שפנימיות כתר עליון כלולה מעשר ספירות ובהתכללותם יחד נקראים בשם עתיק יומין.

מבואר כי לשון עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. שאריך אנפין הוא בבחינת סובב לעולמות אבי"ע, ועתיק יומין הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת סובב.

בחזון דניאל[עריכה]

בחזון דניאל נאמר (ז, ט): "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק". [בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִים יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת]

"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". בקבלה ובחסידות מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן הפרצופים של עולם האצילות, ואף מן פרצוף אריך אנפין.

כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין המצוות והתורה. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין המצוות, שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של התורה, שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל השערות.

עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף אריך אנפין המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על אריך אנפין, שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש המצוות הוא בגלגלתא של אריך אנפין.

פנימיות וחיצוניות עתיק יומין[עריכה]

פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת פנימיות וחיצוניות. שפנימיות פרצוף עתיק יומין, שהוא שלוש ראשונות שלו, הוא בבחינת מלכות דאין סוף, ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף אריך אנפין. וזהו ענין רישא דלא אתיידע, שאפילו אריך אנפין לא ידע לה. וחיצוניות פרצוף עתיק יומין הוא שבע תחתונות שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות באריך אנפין. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ואריך אנפין הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי שבע תחתונות של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף אריך אנפין הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.

מבואר כי ענין מצוות עשה הוא משבע תחתונות של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ומצוות לא תעשה הוא משלוש ראשונות של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של שלוש ראשונות של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.

דעת דעתיק[עריכה]

דעת דעתיק הוא ספירת הדעת של פרצוף עתיק יומין. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור התורה והוא המשכה מפנימיות הכתר. מבואר כי שורש התורה הוא בבחינת הדעת הכולל חסד וגבורה. שענין של רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה הוא חסד וגבורה. וכן תורה שבכתב ותורה שבעל פה הוא בבחינת חסד וגבורה, שתורה שבעל פה הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור לתורה הוא דעת דעתיק.

ראו גם[עריכה]