אדם העליון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
אופן בעשיה · עולם העשיה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשיה הגשמי

אדם העליון הוא כינוי לדרגת האלקות השורה בעולם האצילות, ואשר האדם התחתון מתדמה לו. האדם העליון הוא גילוי האלקות ב'ציור' של אדם - בעשר ספירות.

מדרגתו[עריכה]

כאשר הנביאים מתארים את מעשה מרכבה, הם מתארים את כסא הכבוד, ואת היושב עליו:

י.png וָאֶרְאֶה אֶת אֲ־דֹנָי ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא י.png
ספר ישעיה ו, א
י.png וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה י.png
ספר יחזקאל א, כו

עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיו"ב, הם רק באלקות כפי שנצטמצמה והתלבשה בעשר ספירות, ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל באור אין סוף עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"[1], וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.

אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא בגימטריה "פרצוף אדם". ועל זה נאמר[2] "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר[3] "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"[4].

בדרך כלל, התואר 'אדם' הוא לעשר הספירות שבעולם האצילות, ובפרט (לז"א[6],) לספירת התפארת שבו (כמו שכתוב "כתפארת אדם"[7])[5].

אך באופן כללי יותר התואר 'אדם' הוא גם לכתר של אצילות, כיוון שאף שהוא לא 'פרצוף אדם', אך הוא 'גולגולת אדם'. וכן הכתר הכללי שנקרא בשם 'אדם קדמון'. והיינו, שכאשר הוא באופן של 'קטנות', הוא נקרא 'זעיר אנפין' (י' ספירות של אצילות); וכאשר הוא באופן של 'גדלות', הוא נקרא בשם 'אריך אנפין'; וכאשר הוא באופן של 'גדלות' עוד יותר, הוא נקרא בשם 'אדם קדמון'[8].

ישראל[עריכה]

יש מקומות[9] שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא לנשמות ישראל כפי שעלו במחשבתו ית'[10]. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של אדם, לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף[11] שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה יתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"[12], ואמרו חז"ל[13] "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל[14].

עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות עתיק דא"ק, אשר שם הוא שורש נשמות ישראל[15]. (וקודם הצמצום, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל[16].

מחשבה זו היא הסיבה שהקב"ה צמצם את האור אין סוף כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של עשר ספירות וכן של כללות סדר ההשתלשלות, כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שהאדם התחתון מתהווה בפועל מהאדם העליון (עשר ספירות). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון[17]. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"אהבה (כביכול) דוחקת את הבשר"[18].

הערות שוליים