חשמל (בחסידות)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
אופן בעשיה · עולם העשיה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשיה הגשמי

חשמל היא דרגה אלוקית בסדר השתלשלות, המהווה את הפרסה והמחיצה המבדלת בין עולם האצילות והעולמות שתחתיו, ותפקידה הוא כעין מסננת 'הפוכה', שרק הפסולת עוברת דרכה אך החלק המשובח נותר למעלה.

מהות ומקור השם[עריכה]

כבר בספר יחזקאל כאשר הוא מתנבא במראה הנבואה על מעשה המרכבה, נאמר:

י.png וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ י.png
– יחזקאל א, ד

החשמל נזכר גם בעשרות מקומות בספר הזוהר, ובספרו של רבי חיים ויטאל תלמידו הקרוב של האריז"ל הוקדש 'שער' שלם לנושא זה.

על פי המוסבר בחז"ל, כותנות העור שהלביש הקב"ה את אדם וחוה היו גם הם בחינת לבוש החשמל. בתורת החסידות מוסבר שכמו שבגוף האדם יש בעור נקבוביות שמתוכם יוצאת הזיעה שהיא הפסולת של הגוף, כך גם מה'נקבוביות' שבלבוש החשמל שבין עולם האצילות לעולם הבריאה יוצאת ה'פסולת' לעולמות שלמטה ממנו והיא מפרידה בין האור האלוקי שלמעלה לאור האלוקי שלמטה, והיא עושה פעולה דומה לפעולת הנפה, אלא שבצורה הפוכה - הפסולת עוברת דרכה ויורדת למטה, והחלק המשובח נותר למעלה[1].

במקומות אחרים בחסידות מוסבר על יסוד דברי הגמרא[2] שתיבת 'חשמל' היא שדוגמת הלשון 'עתים חשות עתים ממללות' שרומז על ב' ענינים: 'חשות' שהוא ענין השתיקה מורה על שורשה של דרגה זו בחיצוניות בינה של עולם האצילות, שמאיר בה הארת הביטול של ספירת החכמה שענינה הוא שפלות וביטול, ואילו ענין ה'ממללות' רומז על הדרגה כפי שהיא יורדת למטה ונעשית לבוש לדרגות התחתונות של עולם האצילות[3]. מאותה סיבה, המלאכים וחיות הקודש שמקבלות חיות מדרגה זו כאשר ניכר בהם הגילוי הם בביטול גמור ובבחינת 'חשות', וכאשר הגילוי האלוקי בהם הוא בהעלם - הם בבחינת 'ממללות' ואז הם שואגות ואומרות 'קדוש קדוש קדוש'[4].

במספר מקומות בחסידות שהגימטריא של תיבת 'חשמל' מורה גם על מהותה - מלבוש[5].

דרגתו[עריכה]

בדרך כלל כאשר מדברים על ה'חשמל' או 'לבוש החשמל' הכוונה היא לדרגה זו כפי שהיא קשורה עם עולם האצילות[6], כלומר כיצד שהיא משמשת כלבוש ופרסה המבררת את הפסולת ומאפשרת רק לו לרדת לעולמות שלמטה ממנה.

בפרטיות, יש מעין דרגה זו גם בשאר העולמות; בין עולם הבריאה לעולם היצירה, ובין עולם היצירה לעולם העשיה, ובחסידות מוסבר שזה בדוגמת ההבדל בין טלית גדול וטלית קטן[7].

בעבודת האדם[עריכה]

בדוגמת מהותו דרגה זו בסדר ההשתלשלות, גם אצל האדם יש מעין זה כאשר הוא רוצה ללמד לתינוק דבר שכל עמוק, שמוכרח 'להלביש' את השכל בדברים פשוטים, וענין 'לבוש החשמל' אצל האדם הוא לשמור שהשכל לא יאבד בתוך דברי המשל וההסבר, ושהתלמיד לא יטעה בהבנת הענין[8].

בנוגע לקיום המצות מבואר בחסידות, שבכח 'לבוש החשמל' יכול האדם לעסוק בבירור הניצוצות הגשמיים שבעולם[9], וכאשר אדם מקיים מצוות מעשיות הקשורות עם גשמיות העולם, כגון נתינה צדקה ולבישת ציצית, שענינם הוא קליפת נוגה שהתבררה על ידי מעשה המצווה - יוצר הוא לעצמו 'לבוש החשמל' ששורשו מבחינת עולם התהו שקדם לעולם התיקון והוא נותן לאדם את הכח לעלות מעלה מעלה בלי שיעור[10].

טעם הדבר הוא מכיון שחשמל וקליפת נוגה חד הם, אלא שזה בקדושה וזה בטומאה, ונוגה היא חיצוניות חשמל, שהרי נוגה היא קליפה המסתרת את האלקות וחשמל היא לבוש המגלה אלקות, אלא שהתגלות זו היא באופן של לבוש ומסך המסתיר את הגילוי מעיני החיצונים[11]. החשמל הוא לבוש באצילות בריאה ויצירה, בבחינת ממוצע המחבר, והנוגה היא מסך בין עשיה לקליפות, בבחינת ממוצע המפסיק[12]. ואילו התורה היא לבוש החשמל שלמעלה מהאצילות[13].

בספר יחזקאל[עריכה]

הגמרא מספרת[14]: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל, והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו. וביקשו לגנוז את ספר יחזקאל, אמר להם חנניה בן חזקיה "אם זה "חכם" (אם התינוק הזה די חכם בכדי לעסוק בזה קודם זמנו) הכל חכמים (זה לא אומר שכל הקטנים חכמים, שיבואו לעסוק בזה קודם הזמן) ? אבל בנוגע לגדולים אין מניעה לעסוק בזה.

לקריאה נוספת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק א' עמוד רנד.
  2. חגיגה יג, סוף עמוד א: "מאי חשמל? - אמר רב יהודה: חיות אש ממללות. במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות. בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות".
  3. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' עמוד קיא.
  4. דרך מצוותיך עמוד 14.
  5. אור התורה פרשת וישלח - בראשית חלק ה' עמוד 1756.
  6. כך הוא בדרך כלל בכל דרגה בחסידות שמוזכרת באופן סתמי מבלי לציין לאיזה עולם או ענין היא מתייחסת.
  7. אור התורה פרשת שלח עמוד תקצו-תקצז.
  8. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק א' עמוד תסח.
  9. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמוד תקכב.
  10. מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג', עמוד א'כט.
  11. מאמרי אדמו"ר הזקן אתהלך לאזניא ע' כג.
  12. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו שם
  13. ליקוטי תורה דרושים לשמ"ע צא ב
  14. מסכת חגיגה יג, א.