ספירת הגבורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף גבורה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים עשר הספירות. ספירת הגבורה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש האמצעי

ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מבין עשר הספירות. ספירת זו היא השניה מבין המידות, והיא בקו השמאל במקביל לספירת החסד שבקו הימין.

בניגוד לספירת החסד, שענינה הוא האהבה וההשפעה במתינות בבחינת מים, ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.

ספירת הגבורה היא מידתו של יצחק אבינו, שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של לעתיד לבא.

ענינה[עריכה]

ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין המידות, ועומד היא במקביל לספירת החסד. אלא שספירת החסד היא בקו הימין וספירת הגבורה היא בקו השמאל. משום כך ספירת הגבורה נקראת בפתח אליהו בשם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד שהיא "דרועא ימינא". שענין הידים הוא השפעה של המידות, אלא שהשפעה זו נחלקת לשני קוים: ישנה השפעה רבה שהיא בבחינת יד ימין, ויש השפעה אחרת שהיא בבחינת יד שמאל.

והענין בספירות הוא שספירת החסד הוא בבחינת מים, שהוא ירידה מגבוה לנמוך בהשפעה רבה, וספירת הגבורה היא מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום.

דרוע שמאלא (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת הגבורה, שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת החסד הנקראת בשם "דרועא ימינא" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"גופא", ספירת התפארת.

בבחינת יראה[עריכה]

מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת היראה. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת האהבה שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה בעבודת ה' מיוחדת במצות יראת ה'.

השפעה בתגבורת[עריכה]

אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט המידות הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת.

מידתו של יצחק[עריכה]

העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של יצחק אבינו. ששלושת האבות הם בבחינת מרכבה לספירות חג"ת של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראו בפחד ויראה, וזה היא הקו בו עבד כל ימיו, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".

מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון הזהב על הכסף.

בעולמות[עריכה]

ספירת הגבורה מקורה בעולמות הוא מדרגת גבורה דעתיק, שהוא ספירת הגבורה שבכתר בעתיק יומין. גבורה דעתיק נקראת גם בשם בוצינא דקרדוניתא ובשם קו המידה, שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.

מבואר ששם אלהי"ם הוא במידת הגבורה, על פי הכתוב[1]: "כי שמש ומגן הוי' אלוקים" ומפרשים בחסידות, שכמו שיש מגן ונרתיק לשמש כך יש מגן ונרתק לשם הוי' והוא שם אלוקים. כי שם אלוקים ענינו לצמצם ולהסתיר את האור האינסופי של שם הוי' על מנת שהעולם והנבראים לא יתבטלו מעוצמת האור.

הערות שוליים

  1. תהילים פד יב