ניגון אימתי קאתי מר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הניגון אימתי קאתי מר הינו ניגון שמחה המושר תכופות בעת התוועדויות ובזמני שמחה. ניגון זה הוא ניגון שט"ז בספר הניגונים.

מקורו של הלחן וקבלתו בחסידות חב"ד[עריכה]

המנגינה במקורה באה מניגון ירושלמי עתיק על המלים "מתי יבנה המקדש".

לקראת חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים, שהתקיימה ביום א' דר"ח אלול תשי"ז, חיבר בן דודו הרב יצחק צבי אייזנבך על המנגינה העתיקה את המלים "אמתי קאתי מר"[1] מתוך אגרת הגאולה למורנו הבעש"ט, שנדפסה לראשונה בספר בן פורת יוסף להרה"ק יעקב יוסף מפולנאה ונדפסה גם בספר כתר שם טוב. כחודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ח הורה הרבי להרב יונה גרינוולד לשיר "מזמרת הארץ" כפי שנהג מספר פעמים, ור' יונה לימד את הניגון החדש. הרבי עודד את הניגון והניגון התקבל כניגון חב"ד.

בהתוועדות יום שמחת תורה בשנת תשי"ט, ציוה הרבי לאורחים מארץ ישראל לנגן מניגוני ארץ ישראל, וניגנו את הניגון 'אימתי קאתי מר'. כשסיימו לנגן אמר הרבי להרב שמואל זלמנוב[2] (בתרגום חופשי מאידיש): "עשה בניגון "שינוי שאינו חוזר לברייתו", אז תקנה אותו, ותכניסו בספר הניגונים"[3].

באחת ההזדמנויות שניגנו את הניגון במחיצת הרבי בשנת תש"כ, הורה הרבי לתלמידי ישיבת אחי תמימים בוסטון שהיו נוכחים בהתוודעות שהיות והפצת החסידות היא ההפך הגמור מהליכה למכללה, שיכריזו שלוש פעמים: "אין מכללה", ולאחר מכן המשיכו לנגן את הניגון[4].

מילות הניגון[עריכה]

מקורם של מילות הניגון, הוא באגרת הגאולה שכתב הבעל שם טוב לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, בו הוא מספר לו על עליית הנשמה שעשה בראש השנה שנת תק"ז. באותה הזדמנות הוא נכנס להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימתי קאתי מר?" (= מתי בא אדון?). בתשובה ענה מלך המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך (היינו מעיינות תורת החסידות) חוצה". - תשובה שהפכה לאחר מכן ל'מוטו' פעילות ההפצה של חסידות חב"ד בדור השביעי, וקיבלה יחס ומקום של כבוד ביסודות תורת חב"ד ובמשנתה על קירוב והחשת הגאולה.

הצמדת מילים אלו - שמשמעותן היא הדרך להבאת הגאולה - לניגון זה, כנראה הייתה כעין "תשובה" ל"שאלה" שביטאו מילותיו של הניגון במקור - "מתי יבנה המקדש?".

קישורים חיצוניים[עריכה]


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · מסורת הנגינה · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. אף שבאגרת הגאולה של מורנו הבעש"ט הידועה נאמר ששאל את משיח צדקנו "אימת אתי מר" וגם במענה יש שינוי בין הניגון למענה המדוייק, נוסח כעין הניגון מועתק בספרים רבים.
  2. מנהל חברת ניגוני ישראל חסידי חב"ד ומפיק ספר הניגונים של חסידי חב"ד.
  3. שיחות קודש - תשי"ט, ע' מז - מח.
  4. תיאור באתר אנ"ש.