תיקון חצות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקון חצות הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער השכינה הקדושה בגלותה, בשעת חצות הלילה כנפסק בשולחן ערוך "ראוי לכל ירא שמים שיהא מצטער על צער השכינה".

אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, תיקון חצות היה ועדיין הינו מנהג נפוץ, אשר נהגו בו כל תלמידי הבעל שם טוב. בזמן ראשית ההתנגדות לחסידות היתה אמירת תיקון חצות סמל וסימן להשתייכות לתנועת החסידות ועילה לרדיפות מצד המתנגדים.

הכנה לתיקון[עריכה]

לפני התקון על האדם להתבונן עמוקות בחטאיו אשר פגם וגרם לגלות השכינה ולהתמרמר עמוקות ולשוב בתשובה על חטאיו כדי שלא יעכבו את גלות השכינה[1]. הסבא משפולי היה נוהג לנגן לפני התיקון את ניגון קול ביער.

זמן אמירת התיקון[עריכה]

יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'.

בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"[2], אך אין אומרים מזמור זה בימים שאין אומרים בהם תחנון.[3]

לאחר התיקון[עריכה]

אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון ארבע בבות בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."

אמירתו בדורותינו[עריכה]

הגם שאמירת התיקון נועדה לכל לילה, בדורות האחרונים נתמעטו אומרי התיקון בכל לילה, והוא שייך לעיתים מזומנות בלבד.

חסידים ששאלו אם לנהוג באמירת התיקון, הופנו על ידי הרבי לדברי אדמו"ר הרש"ב בקונטרס התפילה[4]: "ענין המרירות והשפלות.. רק לעתים ובעת וזמן המוכשר לזה.. בתיקון חצות.. אבל אין-צריך בכל יום, הגם שבזוהר כתב, שבכל לילה צריכים להיות ממארי דחושבנא.. רז"ל דברו בצדיקים שהם בצלמנו כדמותנו.. אבל שאר בני אדם אינם-צריכים בכל לילה כי-אם לעתים, וגם שיהיה ביחידות דוקא שלא בפני אדם" .

לגבי רגש המרירות באופן כללי מציין הרבי[5], כי "ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא. . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות" . ומקשר זאת לדברי אדמו"ר הזקן שהזמן המסוגל למרירות בתיקון חצות הוא בליל שישי, ואילו כעת הזמן הוא כבר יום השישי לאחר חצות היום, ו"אם-כן פשיטא שהעבודה בזמן זה היא מתוך שמחה דתשובה עילאה".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרת התשובה - פרק ז' ופרק י'
  2. ליקוטי אמרים - פרק כ"ו
  3. היום יום כ"ח אדר א'.
  4. פרק י"א
  5. מאמר דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" תשמ"ו