אהרן יהודה לייב שטיינמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן יהודה לייב שטיינמן
הרב שטיינמן, 'הראש ישיבה'
שטיינמן.jpg
הרב שטיינמן
תאריך לידה י"ד חשוון תרע"ד
מקום לידה קמניץ, ליטא
תאריך פטירה כ"ד כסלו תשע"ח
מקום פטירה ישראל
מקום פעילות בני ברק
תפקידים נוספים מנהיג דגל התורה
חיבוריו אילת השחר
השתייכות ליטא

הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשוון תרע"ד-כ"ד כסלו תשע"ח) היה יושב ראש מועצת דגל התורה, ועמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.

לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ד חשוון תרע"ד, בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.

בשנת תשמ"ט הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות הרבי גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הצפיה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה באותם ימים.

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.

בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די אליהו סורקין. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ויחד עם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מחסדי ויז'ניץ שבמונסי לטפל באדמו"ר מויז'ניץ מונסי. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה[1] כי:"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"[2]. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך כ"ד כסלו תשע"ח בגיל 104.

קשריו עם חב"ד[עריכה]

בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק (על ידי ר' זלמן אבלסקי ור' זושא וילימובסקי), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.

כמו כן היה מארח בביתו לאש"ל את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי[3]

כמו כן הרב שטיינמן והרב זלמן אבלסקי היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות[4] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא לגימטריה שלה - 'חב"ד'[5]...

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[6].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב יוסף שלום אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[7]

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן.[8] ר' יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, שהשמיץ גם את הרבנים ברוך דב פוברסקי (ראש ישיבת פונביז'[9]) והרב חיים פרץ ברמן (ר"מ בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כחוזר של הרבי[10].

בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[11].

בי"ב אדר ב' תשע"א התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים"[12].

בתשע"ג בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם[13].

קישורים חיצוניים[עריכה]

ספריו[עריכה]

הערות שוליים