סידור תהילת ה'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער סידור תהלת השם בהוצאה משנת תשל"ח

סידור תהילת השם הינו פורמט של סידור בנוסח האריז"ל, כפי שערך אדמו"ר הזקן והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת וילנא תרע"א, עם תיקונים והוספות מהרבי, בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.

הסידור הודפס לראשונה בשנת תש"ה על ידי המרכז לעניני חינוך עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. על עריכת הסידור הופקדו; הרבי והרב ניסן מינדל. ההגהות נדפסו בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

חלק מהמהדורות של סידור רוסטוב נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".

ההוצאה הראשונה[עריכה]

סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן אדמו"ר הזקן בסידורו בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת תש"ה ע"י קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית.

סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שבסידור תורה אור לא נמצאות התפילות כסדרן, יזם הרבי הוצאת סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.

מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני יו"דים. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו את הנוסח של סידור 'תורה אור', שם השמות הם שם הוי' במילואו.

הגהות ותיקונים במהדורות הבאות[עריכה]

אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי"[1]. מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.

לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' דוד ברוומן את הסידור בשנת תש"ז במינכן, הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי שימוש.

הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת תשט"ז, אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.

מהדורת תשל"ח[עריכה]

לקראת תרגום הסידור לשפה האנגלית על ידי הרב ניסן מנגל, בשנת תשל"ח, עבר (יחד עם הרב טוביה זילברשטרום) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.

חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:

  • בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנוהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.
  • בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
  • הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".

חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן. הנוסח שהסכים עליו הרבי היה: "סדור תהלת ה' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר שניאור זלמן נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפלה ותפלה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפלתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".

הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום[2].

על רובם ככולם של השינויים היתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת תש"מ, כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו.

לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיו"ב. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.

קריאת התורה שבסידור[עריכה]

בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיו"ב. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.

בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי.

לימים, זכה לשמוע מפיו של הרב קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי היתה 'א גרויסן יישר כח'.

שינויים בשנים הבאות[עריכה]

פסוקי "רוממו"[עריכה]

בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב צבי הירש גזנבורג כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.

אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור[3]. מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.

סדר הניקוד[עריכה]

בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב, אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.

בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.

בפועל, כאשר ר' זלמן חאנין האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.

באותה תקופה הודפס ע"י קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעונין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.

הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הריני מקבל

בהתוועדות י"ט כסלו תשד"מ הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפלה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות") הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'[4].

תיקונים שלא תוקנו[עריכה]

טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצאה לאור בניו יורק בשנת תשס"ד.

חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת תהילים מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת ראש השנה, צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.

ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב חג השבועות תשל"ט

בתחילת חודש סיון ה'תשל"ט הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר לצדקה ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.

ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב חג השבועות ה'תשל"ט, בסיומה של התוועדות ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.

בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.

הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.

החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.

בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.

נוסח המכתב:

י.png ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט

שלום וברכה! ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. בברכת הצלחה בכל האמור ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

י.png

לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".

בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.

כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.

מהדורות נוספות[עריכה]

מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:


יש להעיר שרוב הסידורים שנדפסו לאחר תשנ"ב, אף שנקראים בשם תהלת ה' הוסף בהם ונשמט בהם הוראות והערות כפי רצון המוצאים לאור, ואין הוא הסידור "תהלת ה'" שהרבי ערך לקח אחריות.

וכנ"ל הרב חודקוב מנהל המרכז לעניני חינוך הורה שאין לקרא לשום סידור שיש בו שינויים בשם תהלת ה'

סידורים בהשראת תהלת ה'[עריכה]

הרב לוי ביסטריצקי קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.

סידר רינת ישראל הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל , בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. הנה בנוסח ספרד שלו, נהג בכל ספק כבסידור תהלת ה', שהוא סידור מפורסם ומדוייק[5].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מהדורות
  • תמיד תהלתו בפי, סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
  1. אגרות קודש חלק ג', אגרת תקג.
  2. בקישורים חיצוניים, ע' 46 ואילך.
  3. משיחת צום גדליה ה'תשמ"ט: "... יש להעיר אודות ענין הדורש תיקון בבנין התפילה, אשר למרבית הפלא לא שמו לב על זה עד עתה: בסידורי התפילה (הן בנוסח תהלת ה' והן בנוסח בתורה אור), מובא שלאחר שהש"ץ לוקח הס"ת, אומרים הקהל: "לך ה' הגדולה גו' רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלוקינו". ולפני ה"רוממו גו'" נשמט (בטעות ע"י "הבחור הזעצער") הפסוק ד"רוממו" הא' – "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא", כפי שנדפס בכו"כ סידורים.
    ולפלא שדוקא בסידורים שהיתה בהם הגהה חזקה, ובצירוף הגהות וסימנים, מצינו טעות. ולכאורה מכיון שצ"ל "אסתכל באורייתא", היו צריכים ללמוד מההנהגה בס"ת, דכשם שס"ת מגיהים אותו מזמן לזמן, אע"פ שקודם היתה הגהה מושלמת, ועד שקראו בס"ת ובברכה לפני' ולאחרי', כך צריכים להגיה את הסידור מזמן לזמן. ומצוה לפרסם זאת, ובוודאי ידפיסו זאת בליקוטים הנדפסים מידי שבוע, בעתונים וכיו"ב".
  4. השיחה י"ל מוגה בפ"ע – משיחת י"ט כסלו וש"פ וישב כ' כסלו תשד"מ.
  5. ראה בהקדמת העורך לסידור "רינת ישראל"