החלצו תרנ"ט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · החלצו תרנ"ט · ושאבתם מים בששון · בשעה שהקדימו תער"ב
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

המאמר חסידות החלצו תרנ"ט נאמר על ידי אדמו"ר הרש"ב[1], ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'[2]. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של אדמו"ר הריי"צ, בשבת פרשת נח תרנ"ט.

הרקע לאמירת המאמר[עריכה]

המאמר מיוסד על מאמרו של אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת תקכ"ה אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך סמרגון שהיתה נתונה במחלוקת[3], ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו. [4].

הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה אדמו"ר הרש"ב בעת התוועדות חסידית, כאשר חסיד מזג לחברו 'משקה' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר[5].

מספר שבועות אחר-כך, בשבת פרשת נח תרנ"ט, נכנס הרבי הרש"ב לביתו של הרבי הריי"צ בעת סעודת השבת, ואמר את המאמר בפעם השניה. בסעודה נכח באותה עת רבי לייב מוועליז שהיה ירא שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.[6].

תוכן המאמר[עריכה]

במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של שנאת חינם:

י.png שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו. י.png
ספר המאמרים, תרנ"ט עמוד נו

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין עובדי ה':

י.png כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו י.png
ספר המאמרים, תרנ"ט עמוד סא

לימודו בעת מחלוקת[עריכה]

בט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק:

י.png לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.

.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי כפר חב"ד לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.

י.png

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה]

חלוקת קונטרס 'החלצו' על ידי הרבי

בשנת תשמ"ח, ביום חמישי כ' חשוון, יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב נסע הרבי לאוהל הרבי הריי"צ. לאחר שחזר ל-770 והתפללו תפילת ערבית, עלה הרבי לחדרו, אז יצאה הודעה מהמזכירות שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל יום ההולדת - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.

לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד התורה).

לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של ועד להפצת שיחות[7], ולמחרת, ביום שישי כ"א חשוון המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל בר מצווה.

חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן התוועדות. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי ניו יורק ומחוצה לה.

בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך אהבת ישראל בתוככי אנ"ש ובשכונת קראון הייטס.

אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב בזאל הגדול שב-770 ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' יואל כהן.

החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד החסידות בכלל, ובאהבת ישראל - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הודפס בספר המאמרים תרנ"ט.
  2. ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת מטות).
  3. המחלוקת במקקום ננטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.
  4. ספר השיחות תש"ה, עמודים 18-19.
  5. את הסיפור סיפר אדמו"ר הריי"צ. הודפס בספר השיחות, תרצ"ו, עמוד 234.
  6. את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר הרבי הריי"צ. הודפס בספר השיחות תש"ה, עמודים 18-19.
  7. מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'זאל הגדול'. בה'תשמ"ג נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.