ישראל אלתר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר רבי ישראל מגור
מצבתו

אדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור (תרנ"ה - תשל"ז) בנו השלישי לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר. כיהן כאדמו"ר אחרי פטירתו.

תולדותיו[עריכה]

נולד בפולין באסרו חג הסוכות כ"ד תשרי תרנ"ה. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי יהודה אריה לייב אלתר ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ.

בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב החסידים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.

נפטר בב' אדר ה'תשל"ז. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי שמחה בונם אלתר.

יחסו לחב"ד[עריכה]

רבי ישראל התבטא בהזדמנות: הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא משיח, אמר: "העיקר שיבוא כבר".

אהדתו לספר התניא היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את פרק כ"ו של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה בשמחה שהיא האפשרות היחידה לנצח את היצר הרע). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את ספר התניא מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).

תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).

מתפלל בסידור תהילת ה'[עריכה]

האדמורי"ם[1] לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים בסידור שעל פי נוסח אדמו"ר הזקן[2]. וכן[3] גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים[4] שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,[5] ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים."

לפי גרסא אחת[6], בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'[7] מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין - נוסח ספרד[8] אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים[9]. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו"כ אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב[10].

קשריו עם הרבי[עריכה]

בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:

כשהכריז הרבי על מבצע תפילין, הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד הכותל המערבי. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".

כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: "ממני הוא לא יכול להסתתר"...

עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: "יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'".[11]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור
אדמו"רי גור
כ"ד תשרי תרנ"ה - ב' אדר תשל"ז
הבא:
האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר מגור

הערות שוליים

  1. חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.
  2. יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.
  3. שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.
  4. שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".
  5. שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).
  6. שם, מפי הרב יוסף ברקוביץ.
  7. שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.
  8. וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".
  9. אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.
  10. שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."
  11. חב"ד און ליין