ליקוטי אמרים - פרק כ"ו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף העצות בעבודת ה' (פרקים כ"ו-ל"ד), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עצות בעבודת ה'
פרקים כ"ו-ל"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איך להפטר מעצבות
פרקים כ"ו-כ"ח
 
 
 
 
 
 
 
איך להיפטר מטמטום הלב
פרקים כ"ט-ל'
 
 
 
 
 
 
איך להיות בשמחה
פרקים ל"א-ל"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שנובעת ממילי דעלמא ודשמיא
פרק כ"ו
 
שנובעת מהרהורים ותאוות במשך היום
פרק כ"ז
 
שנובעת ממחשבות זרות בתפילה
פרק כ"ח
 
לבטש את עצמו
פרק כ"ט
 
להיות שפל רוח בפני הזולת
פרק ל'
 
שמחה מההתגברות על היצר
פרק ל"א
 
אהבת ישראל
הוספה במאמר המוסגר שאינה קשורה לרצף הסבר הפסוק 'כי קרוב' - פרק ל"ב
 
שמחה מקרבת השם
פרק ל"ג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבאת אופני השמחה לפועל על ידי קיום תורה ומצוות
פרק ל"ד
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק כ"ו - עצות להנצל מעצבות הנובעת מ"מילי דשמיא" או "מילי דעלמא"

מבוא לפרק[עריכה]

מתחילת התניא עד כאן[1] למדנו שאכן קרוב מאד באמת לכל אחד ואחת לעבוד את ה'. מדוע אם כן, לפועל, כל כך קשה לנו? כי אדם עצוב לא יכול לכבוש את יצרו. בפרקים הבאים[2] נותן הרבי עצות כיצד להפטר מעצבות בכל מצב ומכל סיבה אפשרית.

בפרק זה הן עצות לשני מצבים כלליים: כאשר הסיבה אינה אמיתית[3] וכאשר היא אמיתית[4].

גוף הפרק[עריכה]

פרק כו
פרק כו ברם כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כי אם בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומה שכתוב "בכל עצב יהיה מותר" פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמו שנאמר בזהר על פסוק רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמו שנאמר בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש ודי למבין ומקרא מלא דבר הכתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" וגו' ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה:

והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא שהוא ו"ה משם הוי"ה ברוך הוא ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העולם הזה כדכתיב "כי טוב חסדך מחיים" וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים ודי למבין:

אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אחר כך בתאוות ח"ו כנודע שאם לא כן מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בתלמוד תורה או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפילו לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדולת ה' אשר חטא לו כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במקום אחר ושם נתבאר גם כן כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:

סיכום הפרק[עריכה]

לפני ההסבר יש לשלול טעות בהבנת פסוק במשלי "בכל עצב יהיה מותר" (יתרון ומעלה). המעלה אינה בעצב עצמו אלא בשמחה שנגרמת ממנו[5].

  • לגבי עצבות "ממילי דעלמא", מסביר אדמו"ר הזקן, שחסרון גשמי אינו סיבה אמיתית לעצב מכיוון שאין רע יורד מלמעלה. גם הדברים שנראים רעים - טובים הם, ונראים רעים רק משום שלגודל מעלתם לא יכול טובם להתגלות בעולם הזה. באמונה פשוטה זו אפשר לקבל הכל בשמחה, והמאמין יזכה לעתיד לבוא להתגלות דרגה זו.
  • אך לגבי עצבות "ממילי דשמיא" מובן, שדאגה על עבירות שעשה היא אכן סיבה אמיתית לעצב. אך מאחר ועבודת ה' חייבת להיות בשמחה צריך האדם לדחות דאגות אלו[6], ולקבוע בצורה מתוכננת זמן מתאים לעסוק בתשובה[7].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

הערות שוליים

  1. ביתר פירוט: עד פרק י"ב הוסבר שכל אחד צריך לשאוף להיות "בינוני" (והוסברה דרגה זו בעבודת ה'), בפרקים י"ג-ט"ו הוסברה ההכנה הנפשית המוכרחת לפני שניגשים לעבוד את ה', ובפרקים ט"ז-כ"ה הוסברו שתי דרכים בעבודה עצמה: למי שדעתו יפה ולמי שדעתו קצרה.
  2. פרקים כ"ו-ל'.
  3. עצבות הנובעת מבעיות גשמיות, ומוסבר מדוע אינה אמיתית אלא רק עצת היצר.
  4. עצבות הנובעת מכך שעשה עבירות.
  5. ובפרק ל"א יסביר עוד, שהפסוק מדבר ב"מרירות" ולא בעצבות.
  6. ולא חס ושלום להעסיק בהן את מחשבתו לא בשעת התפילה, לא בשעת הלימוד ואפילו לא באמצע יום העסקים.
  7. ובאגרת התשובה פרקים ו'-ז' מוסבר באריכות שהזמן הראוי לכל אדם הוא תיקון חצות, וכן מוסבר שם אופן ההתבוננות.
הקודם:
פרק כ"ה
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק כ"ז