יסורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יסורים הינם טובה גדולה לנפש, מכיון שעל ידי כך היא ניצולת מדינה של גיהנום.

יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום[עריכה]

מסיבה זו על האדם לשמוח מאוד בקבלת היסורים, שכן אין ערוך והשוואה כלל בין היסורים כאן בעולם הזה, ליסורים בעולם הבא. הרמב"ן כותב שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של יסורים בגיהנום.

הסיבה לכך שאכן יסורים מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור השמש הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה בעולם הזה פועל בעולם הבא לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.[1]

קבלת היסורים בשמחה[עריכה]

כאשר הגיע פעם חסיד לליובאוויטש וזכה לקירוב גדול מאדמו"ר הצמח צדק למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך אדמו"ר המהר"ש, ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה ובאמונה על דרך המובא בגמרא[2] "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא עשיר מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו[3]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הזקן, אגרת התשובה.
  2. מסכת ברכות ס ע"ב.
  3. ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמ' ט-י.